האם יש בהתקשרות לצדיק - עבודה זרה?

עברתי בשטחיות על פרקי הקונטרס שמנסה "להוכיח בטוב טעם ודעת בראיות ברורות ומוצקות כי הדברים המובאים בקונטרס "ה' אחד ושמו אחד" שהאמונה שיש בכח הצדיקים להשפיע שפע רוחני וגשמי ולבטל גזירות ולכפר עוונות ולתקן נשמות ישראל על ידי תפילותיהם ומעשיהם הטובים וזכויותיהם זהו עבודה זרה ח"ו, הם דברי סילוף ושקר, הבל הבלים אין בהם ממש, והם נגד התורה ונגד כל הספרים הקדושים מכל החוגים והעדות. כולל עשרות הוכחות ברורות מגמרות מדרשים ראשונים ואחרונים זוהר וכתבי האריז"ל וספרי מוסר וחסידות."

רוב דבריו הם חוכא ואיטלולא שכן 90 אחוז ממקורותיו לקוחים מספרי "קבלה וחסידות".

אני מציג בפני חברי הפורום היקרים את המקורות הבודדים שהוא מביא מדברי חז"ל, ובטוחני שיהיה להם מה להשיב עליהם.

כפי שניתן לראות בעל הקונטרס מבין את כל מדרשי חז"ל כפשוטם, ודי בזה על מנת להבין באיזה רמה מדובר...

בפרק ג – בעניין כח הצדיק לבטל גזירות ולהשפיע שפע גשמי לעולם.

בבראשית יג נאמר: "וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים", ופירש רש"י שם: "ההולך את אברם - מי גרם שהיתה לו זאת? הליכתו עם אברם". הרי שמי שמתקרב לצדיק זוכה לשפע גשמי.

ובמדרש תנחומא (וירא ט) מובא: "התם תניא 'מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין', ללמדך אשריהן הצדיקים ואשרי דבקיהם. וכן הוא אומר: 'ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתיבה', כולן בזכות נח, וכן 'ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט'"

ובילקוט שמעוני )דברים פ"ד רמז תתכד( כתב: "שנו רבותינו, מצילין תיק הספר עם הספר מפני הדליקה, הואיל וזכו לידבק בספרים, אמר הכתוב הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע, כל מי שמדביק עצמו לצדיק זכה להיות כמותו, אתה מוצא בלוט ע"י שהיה דבוק באברהם העשיר כמותו. מה כתיב באברהם "ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב", ובלוט כתיב "וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים", הוי "הולך את חכמים יחכם", ובשעה שדבק לסדומיים שנאמר "וישא לוט את עיניו", הוי "ורועה כסילים ירוע", דכתיב "ותהרין שתי בנות לוט מאביהן"

ובגמרא )ברכות מב.( מובא: "אמר אביי אף אנו נאמר תיכף לתלמידי חכמים ברכה, שנאמר "ויברכני ה' בגללך," איבעית אימא מהכא שנאמר "ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף". ופירש רש"י שם: "תיכף לתלמיד חכם - המקריבו אליו ומארחו בביתו. ברכה - בביתו".

הגמרא (בבא בתרא קטז): "מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, שנאמר "חמת מלך מלאכי מוות ואיש חכם יכפרנה"", וכן מה שאמרו (מועד קטן טז): "צדיק מושל יראת אלקים", מי מושל בי צדיק, שאני גוזר גזירה והצדיק מבטלה"

ובגמרא (סוטה יג.) מובא: "מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם? מפני שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד בית המקדש להחרב ולהגלות את ישראל מארצם, שמא יבואו לקבורתו של משה באותה שעה, ויעמדו בבכיה, ויתחננו למשה ויאמרו לו: משה רבנו עמוד בתפילה בעדנו, ועומד משה ומבטל את הגזירה, מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם".

ובמדרש רבה (דברים פרשה י פסקה ג) זש"ה )ש"ב כג, ג" (אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִּבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם". ומהו ? "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים". הצדיקים מושלים כביכול שהקדוש ב"ה מושל. כיצד? כל מה שהקב"ה עושה הצדיקים עושין. כיצד?

· הקב"ה פוקד עקרות ואלישע פקד את השונמית, מנין? שנאמר : "למועד הזה כעת חיה את חובקת בן".

· הקב"ה מחיה מתים ואלישע החיה את בנה של שונמית.

· הקב"ה קורע ימים ואליהו ואלישע קרעו ימים, מנין? שנאמר: "ואף הוא ויכה את המים ויחצו הנה והנה".

· הקב"ה מרפא בלא רטיה ואלישע ריפא את נעמן שלא ברטיה.

· הקב"ה ממתיק את המרים ואלישע המתיק את המרים, שכך כתיב "ויאמר קחו לי צלוחית חדשה וגו", וכתיב " [וַיֵּרָפוּ] הַמַּיִם".

· הקב"ה עוצר גשמים ואליהו עצר את הגשמים, שנאמר "חי ה' (צבאות) אם יהיה השנים האלה טל ומטר וגו'".

· הקב"ה מוריד את הגשמים ושמואל הוריד את הגשמים, שנאמר: "הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' וגו'".

· הקב"ה מוריד האש ואליהו הוריד את האש, שנאמר "ותפל אש ה' ותאכל את העולה".

ובגמרא (תענית כג.) מובא: "פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים שלחו לחוני המעגל התפלל וירדו גשמים, התפלל ולא ירדו גשמים, עג עוגה ועמד בתוכה כדרך שעשה חבקוק הנביא שנאמר על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור וגו', אמר לפניו רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך וכו'. שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגל, "ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור", ותגזור אומר, אתה גזרת מלמטה והקדוש ברוך הוא מקיים מאמרך מלמעלה".

ובגמרא (תענית כד:) מובא שיצאה בת קול ואמרה "כל העולם ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת".

בפרק ד – בעניין כח הצדיק להשפיע שפע רוחני

באבות דרבי נתן (פרק ל') מובא: "רבי עקיבא אומר, כל המדבק בעוברי עבירה אע"פ שלא עשה כמעשיהם הרי זה מקבל פורענות כיוצא בהן, וכל המדבק בעושי מצוה אע"פ שלא עשה כמעשיהם הרי זה מקבל שכר כיוצא בהן".

בפרק ה – החשיבות להתקרב לצדיק כדי שעל ידי זה יתקרב יותר לה'

כתב עוד בקונטרס (ה' אחד ושמו אחד) כי מי שאומר שהוא צריך ישות אמצעית בעבודה שלו לה', שעל ידי ההתקשרות וההתקרבות אליה הוא יתקרב לה', זהו עבודה זרה. ובהמשך (עמוד 25) כתב שאם ישות מסוימת היא ישות שמאמינים שהיא מטיבה או שצריכים אותה בשביל להתקרב לה', חל איסור להתקרב או להתדבק בישות זו.

והוא שואל אם כן מה זה שנאמר בספרי פרשת עקב (מובא ברש"י דברים יא כב): "ולדבקה בו. וכי היאך אפשר לו לאדם לעלות במרום ולהדבק בו, והלא כבר נאמר (דברים ד) כי ה' אלהיך אש אוכלה, אלא הדבק בחכמים ובתלמידים ומעלה אני עליך כאילו נדבקת בו". ומתרץ שבגמרא (כתובות קיא:) מובא שהכוונה היא להשיא בתו לתלמיד חכם ולעשות פרקמטיא לת"ח להנותם מנכסיו. ואין שום רמז שהכוונה להדבק רוחנית, ואח"כ מביא שהרמב"ם כתב שהכוונה היא להשיא בתו לת"ח ולאכול ולשתות עמהם ולהתחבר להם בכל מיני חיבור, וזאת כדי ללמוד ממעשיהם. אך מי שאומר שצריך להתדבק בצדיקים כי על ידי זה יזכה להתדבק יותר בה' זהו עבודה זרה.

[וכתב שם בעל הקונטרס כנגדו:] "אך מה נעשה שהדברים הללו מפורשים בראשית חכמה ומהר"ל מפראג והפלאה וחתם סופר ויערות דבש ורש"ש ותולדות יעקב יוסף ותניא ושאר ספרי חסידות שעל ידי שהאדם מתדבק ומתקשר בצדיקים הוא מתדבק עי"ז בה', וכפי שיובא להלן. אלא בעל כרחך שאין בזה שום עבודה זרה, אלא להיפך זוהי מצוה גדולה ותיקון גדול לנפש האדם, וכפי שיתבאר".

והנה במכילתא (בשלח פ"ו) מובא: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו. אם במשה האמינו קל וחומר בה', בא זה ללמדך שכל מי שמאמין ברועה נאמן כאילו מאמין במאמר מי שאמר והיה העולם". ובירושלמי (עירובין דף ה') מובא: "כל המקבל פני רבו כמקבל פני השכינה, וכל העומד לפני רבו כעומד לפני השכינה.

וכל השאר דברי האחרונים הנ"ל...

פרק ו – כח הצדיק לתקן נשמות ולכפר עוונות

מה שיש כח לצדיקים לכפר עוונות זהו