האם אלוהים בכל מקום?

מן המפורסמות שהשכינה ששורה במקדש אינה מהותו ועצמותו של הקב"ה, אחרת מדובר בהגשמה. וכבר עסקו בנושא הזה רבות גם אונקלוס וגם רס"ג וגם רבנו הרמב"ם בעקבותם. מכל מקום, עיין במאמרי: "קודשא בריך הוא ושכינתיה?", ותמצא שם תשובה.

ובעשרות מקומות נוספים עסקתי בנושא הזה כאשר דנתי בתרגומי אונקלוס ופירושי רס"ג השונים לתורה, ובעיקר תוך השוואתם לפירוש רש"י. ראה לדוגמה במאמרי: "כתר או נקדישך", שם דנתי בתרגום אונקלוס בעניין האור הנברא.

ולנוחותך אצרף את הקטע מתוך המאמר האחרון:

רבנו הרמב"ם בספרו "מורה הנבוכים" (א, כח), מצטט ומנתח את תרגום אונקלוס לפסוק שבספר שמות (כד, י): "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר", ואונקלוס מתרגם שם: "וַחֲזוֹ יָת יְקָר אֱלָהָא דְּיִשׂרָאֵל וּתחוֹת כּוּרסֵי יְקָרֵיהּ כְּעוֹבָד אֶבֶן טָבָא וּכמִחזֵי שְׁמַיָא לְבָרִירוּ". כדי למקד את הדיון, נעסוק בשתי מלים בלבד: "וְתַחַת רַגְלָיו", אותן אונקלוס מתרגם בשלוש מלים: "וּתחוֹת כּוּרסֵי יְקָרֵיהּ".

רבנו הרמב"ם הקדיש את כל חלקו הראשון של ספרו "מורה הנבוכים" להרחקת הגשמות מהבורא. במסגרת מגמתו זו, הוא מנתח את תרגומו הזה של אונקלוס, וכֹה דבריו:

"אבל אמרוֹ 'וְתַחַת רַגְלָיו' [...] הרי פירוש אונקלוס בו כפי שכבר יָדַעְתָּ [מחובת קריאת שניים מקרא ואחד תרגום], שהוא עשה כינוי 'רגליו' מוסב על הכיסא ואמר: 'וּתחוֹת כּוּרסֵי יְקָרֵיהּ', והבן והתפלא על התרחקות אונקלוס מן הגשמות ומכל מה שמביא לכך ואפילו בדרך רחוקה, לפי שלא אמר 'וּתחוֹת כּוּרסֵיה', לפי שאם יְיַחֵס לו את הכיסא [...] היה משמע שהוא נח על גוף, ויחייב גשמות, לפיכך יֵיחַס את הכיסא ליקריה כלומר לשכינה שהיא אור נברא".

כלומר, אונקלוס הרחיק פעמיים מן ההגשמה: פעם אחת כאשר אמר שהרגליים אינן רגלי הבורא יתעלה ויתרומם אלא רגלי הכיסא, ופעם נוספת כאשר אמר שהכיסא בעצמו אינו של הבורא – כי אם יאמר שהכיסא הוא של הבורא הרי הוא מחייב לו גשמות! לפיכך, אונקלוס תרגם "וְתַחַת רַגְלָיו": תחת רגלי הכיסא שעליו שוכן אור נברא היא שכינת ה' יתעלה. למדנו אפוא, כי אסור לייחס חפצים כגון כיסא או כתר לה' יתעלה – מפני שבזה תתחייב הגשמות! וכמו שאונקלוס הרחיק מייחוס חפצים לה' יתעלה, כך ראוי שינהגו מייחדי ה' יתעלה.

דיברתי עם שני אנשים בשבת האחרונה בנושא זה והם עומתו עם הדברים הנ"ל שכתבת, וזה תמצית הדברים שעלו ואשמח לראות את דעתך עליהם:

1. גם עליך מוסכם שהשכינה נמצאת בבית המקדש, ומדוע לומר שהוא שם זו לא הגשמה? 2. אם הוא (השכינה) נמצא בבית המקדש זה לא אומר שהוא לא נמצא בכל מקום, אלא שבבית המקדש ההימצאות היא באופן גבוה יותר (גילוי השכינה גדול יותר). קשה לראות כאן הגשמה.

לא הייתה לי שום דרך לסתור את הטענות הנ"ל.

הרושם שלך מוטעה וטועה. אני מעוניין לדעת את האמת.

תודה לך על ההסברים.

צר לי שלא הבנת, המאמר די ברור לעניות דעתי למי שלמד מחשבה ומדעים.

מדבריך עולה הרושם שאתה בא עם דעות קדומות ומנסה להמשיך ולאחוז בהן...

ואף-על-פי-כן אנסה להשיב לך ויהי רצון שה' יהיה בעזרי: שאלתך מתעלמת מעובדה מדעית חשובה מאד והיא שאין רִיק ביקום, כל מקום וחלל שסביבך מלא בחומרים וגזים שונים, כך שהשאלה: האם אלהים נמצא בתוך החומר שביקום? כוללת בתוכה גם את המקומות שנדמה לך שהם "ריקים" אך למעשה הם מלאים בחומרים וגזים שאינם נראים לעין. ובמלים אחרות, מאמרי כולל בתוכו גם תשובה לשאלתך.

כמו כן, מן המפורסמות שכל עצם שתופס מק�