האם אלוהים בכל מקום?

מן המפורסמות שהשכינה ששורה במקדש אינה מהותו ועצמותו של הקב"ה, אחרת מדובר בהגשמה. וכבר עסקו בנושא הזה רבות גם אונקלוס וגם רס"ג וגם רבנו הרמב"ם בעקבותם. מכל מקום, עיין במאמרי: "קודשא בריך הוא ושכינתיה?", ותמצא שם תשובה.

ובעשרות מקומות נוספים עסקתי בנושא הזה כאשר דנתי בתרגומי אונקלוס ופירושי רס"ג השונים לתורה, ובעיקר תוך השוואתם לפירוש רש"י. ראה לדוגמה במאמרי: "כתר או נקדישך", שם דנתי בתרגום אונקלוס בעניין האור הנברא.

ולנוחותך אצרף את הקטע מתוך המאמר האחרון:

רבנו הרמב"ם בספרו "מורה הנבוכים" (א, כח), מצטט ומנתח את תרגום אונקלוס לפסוק שבספר שמות (כד, י): "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר", ואונקלוס מתרגם שם: "וַחֲזוֹ יָת יְקָר אֱלָהָא דְּיִשׂרָאֵל וּתחוֹת כּוּרסֵי יְקָרֵיהּ כְּעוֹבָד אֶבֶן טָבָא וּכמִחזֵי שְׁמַיָא לְבָרִירוּ". כדי למקד את הדיון, נעסוק בשתי מלים בלבד: "וְתַחַת רַגְלָיו", אותן אונקלוס מתרגם בשלוש מלים: "וּתחוֹת כּוּרסֵי יְקָרֵיהּ".

רבנו הרמב"ם הקדיש את כל חלקו הראשון של ספרו "מורה הנבוכים" להרחקת הגשמות מהבורא. במסגרת מגמתו זו, הוא מנתח את תרגומו הזה של אונקלוס, וכֹה דבריו:

"אבל אמרוֹ 'וְתַחַת רַגְלָיו' [...] הרי פירוש אונקלוס בו כפי שכבר יָדַעְתָּ [מחובת קריאת שניים מקרא ואחד תרגום], שהוא עשה כינוי 'רגליו' מוסב על הכיסא ואמר: 'וּתחוֹת כּוּרסֵי יְקָרֵיהּ', והבן והתפלא על התרחקות אונקלוס מן הגשמות ומכל מה שמביא לכך ואפילו בדרך רחוקה, לפי שלא אמר 'וּתחוֹת כּוּרסֵיה', לפי שאם יְיַחֵס לו את הכיסא [...] היה משמע שהוא נח על גוף, ויחייב גשמות, לפיכך יֵיחַס את הכיסא ליקריה כלומר לשכינה שהיא אור נברא".

כלומר, אונקלוס הרחיק פעמיים מן ההגשמה: פעם אחת כאשר אמר שהרגליים אינן רגלי הבורא יתעלה ויתרומם אלא רגלי הכיסא, ופעם נוספת כאשר אמר שהכיסא בעצמו אינו של הבורא – כי אם יאמר שהכיסא הוא של הבורא הרי הוא מחייב לו גשמות! לפיכך, אונקלוס תרגם "וְתַחַת רַגְלָיו": תחת רגלי הכיסא שעליו שוכן אור נברא היא שכינת ה' יתעלה. למדנו אפוא, כי אסור לייחס חפצים כגון כיסא או כתר לה' יתעלה – מפני שבזה תתחייב הגשמות! וכמו שאונקלוס הרחיק מייחוס חפצים לה' יתעלה, כך ראוי שינהגו מייחדי ה' יתעלה.

דיברתי עם שני אנשים בשבת האחרונה בנושא זה והם עומתו עם הדברים הנ"ל שכתבת, וזה תמצית הדברים שעלו ואשמח לראות את דעתך עליהם:

1. גם עליך מוסכם שהשכינה נמצאת בבית המקדש, ומדוע לומר שהוא שם זו לא הגשמה? 2. אם הוא (השכינה) נמצא בבית המקדש זה לא אומר שהוא לא נמצא בכל מקום, אלא שבבית המקדש ההימצאות היא באופן גבוה יותר (גילוי השכינה גדול יותר). קשה לראות כאן הגשמה.

לא הייתה לי שום דרך לסתור את הטענות הנ"ל.

הרושם שלך מוטעה וטועה. אני מעוניין לדעת את האמת.

תודה לך על ההסברים.

צר לי שלא הבנת, המאמר די ברור לעניות דעתי למי שלמד מחשבה ומדעים.

מדבריך עולה הרושם שאתה בא עם דעות קדומות ומנסה להמשיך ולאחוז בהן...

ואף-על-פי-כן אנסה להשיב לך ויהי רצון שה' יהיה בעזרי: שאלתך מתעלמת מעובדה מדעית חשובה מאד והיא שאין רִיק ביקום, כל מקום וחלל שסביבך מלא בחומרים וגזים שונים, כך שהשאלה: האם אלהים נמצא בתוך החומר שביקום? כוללת בתוכה גם את המקומות שנדמה לך שהם "ריקים" אך למעשה הם מלאים בחומרים וגזים שאינם נראים לעין. ובמלים אחרות, מאמרי כולל בתוכו גם תשובה לשאלתך.

כמו כן, מן המפורסמות שכל עצם שתופס מקום בחלל שסביבנו הוא בהכרח גוף. שהרי כל מה שתופס מקום בהכרח יש לו ממדים וגבולות חומריים (בין אם הוא חומר שנראה לעין האנושית ובין אם הוא חומר שאינו נראה לעין האנושית) -- וזו הנחה פילוסופית ברורה ופשוטה ובסיסית מאד.

עוד דבר שלא הבנת הוא הקשר שבין ייחוד ה' לבין השקפת הגשמות, אין ייחוד ללא שלילת הגשמות, כי כל חומר מורכב מאינסוף חלקים, וגם זו הנחה מדעית ומחשבתית ברורה ובסיסית מאד, שרבנו עוסק בה במורה. לדוגמה, אם כפי הנחתך הקב"ה מצוי במקומות מסוימים ביקום, הרי שלא רק שהוא גוף בהכרח שהרי הוא מצוי בעולם החומר -- הוא גם לא אחד, שהרי הוא מחולק לאלהויות רבות שנמצאות במקומות שונים.

כמו כן, כלל לא הבנת את ההלכה שבהלכות יסודי התורה.

ראה נא שוב את ההלכה (א, ז):

"הרי מפורש בתורה ובנביא, שאין הקדוש ברוך הוא גוף וגווייה: שנאמר 'כי יי אלוהיכם, הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת' (ראה דב' ד, לט; יהו' ב, יא), והגוף לא יהיה בשני מקומות. ונאמר 'כי לא ראיתם, כל תמונה' (דב' ד, טו), ונאמר 'ואל מי תדמיוני, ואשווה' (יש' מ, כה); ואילו היה גוף, היה דומה לשאר גופים".

רבנו מביא ראיה מן הפסוק שבדברים לכך שהקב"ה אינו גוף, ההיפך ממה שאתה אומר, שהרי אם הוא נמצא במקומות מסוימים הוא בהכרח גוף שהרי יש לו מקום במציאות. כמו כן, כוונת הפסוק שהקב"ה משגיח ופועל בכל המקומות, וגם השמים וגם הארץ, שהם משל לכל היקום בכללותו, נתונים תחת שליטתו המלאה והמוחלטת.

וכך מתרגם אונקלוס בדברים שם:

"וְתִדַּע יוֹמָא דֵין וְתָתִיב לְלִבָּךְ, אֲרֵי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, דִּשְׁכִינְתֵיהּ בִּשְׁמַיָּא מִלְּעֵילָא, וְשַׁלִּיט עַל אַרְעָא מִלְּרַע, לֵית עוֹד".

ומה שנאמר באונקלוס ששכינתו של הקב"ה בשמים, אין הכוונה לאמיתת עצמותו, שהרי אין לו מקום במציאות החומרית שהרי אינו גוף, אלא, הכוונה היא שהשמים שהקב"ה ברא, דהיינו מרחבי היקום והחלל האינסופי, מעידים על יכולתו המוחלטת ועוצמתו הבלתי נתפשת, כמו שהאור הנברא שהקב"ה משרה במקומות מסוימים (כגון במשכן ובבית-המקדש וכיו"ב), מעיד על השגחתו ורצונו.

וכמו שאמר הנביא ישעיה (מ, כה-כו):

"וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ. שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ לֹא נֶעְדָּר".

קצרו של דבר, יש עניינים נבראים או אף גופניים מסוימים אשר מיוחסים לבורא עולם כדי ללמד על השקפות מסוימות שעלינו להיות בהן בדעה.

ועתה להערה כללית חשובה מאד:

הנני מציע לך בשלב זה לקבל את השקפותיו של רבנו והתורה בדרך של "נעשה ונשמע", דהיינו על כל אדם בראשית דרכו המחשבתית לקבל את יסודות הדת ולא לערער עליהן בשום אופן (כמו שעשית), ובמיוחד לא בעניינים שקשורים לאמיתת עצמותו של ה' יתעלה, כי זו עבירה חמורה מאד והתפרצות וחוצפה גדולה לפני ה' יתעלה. אלא, תנהג במתינות ובענווה, קבל את האמיתות וההשקפות שנמסרו לנו באומה ובתורה-שבעל-פה כמות-שהן מבלי ראיה, ולאט לאט, תעלה מעלה-מעלה בסולם החכמות והמדעים, ותבין אותן לעומקן.

אולם, דרכך לנסות להבין הכל מיד, ובמיוחד בעניינים שקשורים למדעי האלהות, ובמיוחד בדברים שחויבנו להיות בהן בדעה וכפירה בהן היא יציאה מן הדת -- היא דרך רעה מאד-מאד, דרך אשר עלולה להפיל אותך קל מהרה לשוחת המינות והכפירה. ועליך להביט לנפשך ולחקור מאין נובעת שאיפתך ללכת בדרך זו.

ואפילו משה רבנו ע"ה לא מיהר להשיג את בורא עולם כמו שאתה דורש, אלא נאמר עליו: "ויסתר משה פניו מהביט אל האלהים", ואילו אתה דורש ותובע להביט...

והנני מציע לך להתאזר בענווה ובבושה לפני ה' יתעלה. ובכל העניינים הללו קרא נא את מאמריי: "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו – ענווה והכנעה בהשגת ה' יתעלה", "נזקי אימוץ ההשגה מעבר ליכולתה", "נזקי התחלת הלימוד במדעי האלהות", וכן: "הסיבות למניעת התחלת הלימוד במדעי האלהות" (חלק א).

אני מודה לך על המאמר, אבל השאלה הייתה על מקום ולא על דבר. יכול להיות שהוא יהיה בכל חלל ולא בתוך כל חומר.

כתבת שם, ואני מצטט: "השקפה שגויה זו חוטאת ליסודות דת משה לפחות בשלושה היבטים מחשבתיים מאד מהותיים: א) מי שאוחז בהשקפה זו בהכרח גם סובר שהקב"ה אינו אחד באחדות מוחלטת אלא הינו מורכב. כלומר, בדומה לאדם אשר מורכב מגוף ומנפש (מחלק שבו הוא חי ומחלק שבו הוא הוגה), כך כביכול הקב"ה מורכב מנפש משׂכלת ומגוף חומרי שהוא משכן לנפש".

לא הבנתי על סמך מה המסקנה הנ"ל המודגשת. להבנתי אין הכרח לומר למיטב הבנתי מהרמב"ם בפרק הראשון ביסודי התורה משתמע שהפסוק "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" מוכיח שהוא יכול להיות בו זמנית בכמה מקומות.

עידו, ראה נא מאמרי: "האם בורא-עולם מצוי בתוך החומר שביקום?".

אני מקווה שתמצא שם תשובות שיניחו את דעתך.

ברוך הבא אחי ובהצלחה