אדיר שלום.

נועם שלום, אתה מוזמן לעיין בבלוג הראשי במאמר: "מי התיר לאדיר הקטן?".

שם העתקתי את תשובתי לך שכתבתי כאן ואף הוספתי עליה כהנה וכהנה.

כתבת בסוף דבריך: "על תוכן הדברים אני לא מתכוון לדבר איתך, התייאשתי כבר מראש". ואני שואל: מדוע? והנני מבטיח לך שאם תמצא טעות עניינית בדבריי אכרע ואשתחווה ואודה לך על שתיקנת אותי. ועד היום במשך כל שנות קיומו של אור הרמב"ם מעטים הם האנשים אשר מצאו טעויות בדבריי (ורבים ניסו), ובדרך כלל מדובר בעניינים זניחים ביותר אשר אינם נוגעים ליסודות דבריי ולעצם גישתי.

וזאת הבעיה הגדולה שלך, אינך מעוניין להתמודד עם דבריי מבחינה עניינית, אלא הנך מעדיף לאמץ אל חיקך את ההזיות אשר הלעיטו אותך מעודך במעון הילדים. ועבירה גדולה בידך, כי חובה עליך לחתור אל האמת בשכלך, בצלם האלהים שחנן אותך בו ה' יתברך. ואם אתה מתייאש מלעשות כן הדבר מעיד על חולשתך הרוחנית והעיונית, ואם אתה חלש מבחינה עיונית ורוחנית, השתיקה יפה לך, כי גם אוויל מחריש חכם ייחשב.

וכל עוד הנני מוכיח את צדקת דרכי בשלל מאמרים, וכל עוד אינך מצליח לסתור את דבריי או למצוא בהם שגיאות ענייניות בדרכי ההוכחה -- כל דבריך הם כקליפת השום.

חסר לך אפוא הרבה ידע ונפלת בפח שרוב עם-ישראל נפלו ונופלים בו בדורות האחרונים, וכוונתי להזיה שכל מחללי-שם-שמים שנחשבים לגדולים, הם גדולים באמת.

ועתה לשאלתך, "מי אתה ומה אתה עפר ועפר למולם שתכתוב עליהם דברים כאלו?".

ובכן, אתה צודק שאנכי עפר ואפר תולעת ולא איש, אך בהתקפתי על גדולי האסלה הנני צודק במאת האחוזים, מפני שהם מתעים את העם אחרי ההבל בענייני מינות ועבודה-זרה, וכן מחללים שם שמים בהפיכת תורת אלהים לקורדום חוצבים.

הם לא בני אדם אלא רשעים ארורים אשר מנציחים את גלותנו הרוחנית. ובמקום שיש חילול שמים אין חולקין כבוד לרב, כל-שכן וקל-וחומר למינים או לאלה שמתעים את העם אחרי ההבל.

והוכחתי את דבריי אלה בעשרות רבות ואף במאות של מאמרים...

אתה מוזמן לעיין במדור "כתבי הגנה" באתר אור הרמב"ם, שם תמצא מאמרים רבים אשר משיבים למשיגים דומים לך, אשר כותבים באופנים חריפים הרבה יותר כנגדי.

ובכל זאת אנסה להשיב לך בקצרה על העניינים שהעלית:

לגבי הזוהר, ידוע ומפורסם בקרב הנבונים שמדובר בספר טמא ואלילי. וייחוסו לרשב"י הינו שקר וכזב. ראה את הסרטונים על-כך באתר מלחמת תורה, והדברים עתיקים מאד. וגם על כך יש מאמרים באתר, ראה במדור "קבלה", אף שאור הרמב"ם אינו מתמקד בחשיפת שקריה של הקבלה -- וזאת דווקא בגלל שאלילותו של הזוהר גלויה וברורה לכל מי שלמד מחשבה או אפילו רק את ספר המדע כמו שצריך. גם כדאי לך לעיין במאמרי: "מדוע חובה להניח תפילין בחול המועד".

וראה גם סדרת המאמרים של ידידי נאור טויטו הי"ו: "יחסו של הרמב"ם לקבלה".

לגבי עבדאללה יוסוף הארור, הוא הפך תורת אלהים לקורדום חוצבים, ועיוות וסילף את תורת משה. כרבו יוסף קארו, אף הוא מחק מדת האמת את כל יסודות הדת המחשבתיים. וגם עליו תוכל לראות סרטונים רבים באתר מלחמת תורה. ביחס אליו כתבתי מאמר אחד שאני זוכר כעת: "התרת עגונה בפולסא דנורא". ולגבי קארו כתבתי סדרת מאמרים מקיפה: "קארו - מגדולי מחללי שם שמים". וכן: "האמנם השו"ע הוא שמונים אחוז רמב"ם?", וכן: "האמנם השו"ע הוא שמונים אחוז רמב"ם? -- תגובה למאמר". ועוד רבים.

לגבי קאפח ראה מאמריי: "קאפח ודוראן -- אותה גברת בשינוי אדרת" וכן "האם מותר לקרוא ליוסף קאפח בשם מארי?", ועוד מאמרים רבים בעניינו ובעניין ערוסי, ראה לדוגמה: "ערוסי מכחיש את האמת".

לגבי רש"י, כתבתי עליו הרבה מאד והוכחתי את מינותו וסכלותו בשלל מאמרים, לשאלתך בעניינו ראה מאמרי: "ביקורת על יחסי לרש"י-שר"י ותשובתי".

ואידך זיל גמור, אם תרצה, כי יש באתר למעלה מ-650 מאמרים, אשר מאששים ומוכיחים ומצדיקים את האופן שבו אני מתייחס ומתבטא כלפי אותם המינים ומחללי שם שמים שהזכרת. ארורים המה וארורים מעשיהם וארורים תלמידיהם ומעריציהם.