1) תורה היא וללמוד אנו צריכים. אנא צפו בסרטון הקצר הזה, ואחרי שצפיתם בזה אנא ספרו :לי מה רמב"ם היה אומר על זה
https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/878405
:ראו גם כאן
http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C
מראות לא טהורים"
בשיחת כ' חשון תשד"מ עורר הרבי שמן הראוי שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות בעלי חיים טהורים, ולא להיפך. גם בהדפסת חוברות ועיתונים שיש בהם ציורים של בעלי חיים, יש להקפיד שיהיו בעלי חיים טהורים בדווקא. הרבי הסביר שאצל ילדים .בגיל רך יש השפעה גדולה ביותר למראות שהם רואים, וציין לספרים הדנים בנושא
עם זאת הוסיף הרבי שההוראה אינה חלה במקומות המוכרחים, כגון - כאשר רוצים להמחיש על ידי ציור בהמות וחיות טמאות המוזכרות בתורה, או לצייר סיפורים מהתורה שבהם מוזכרים חיות טמאות. וכן, לא בנוגע לראיית החיות כדי לברך עליהם "משנה הבריות", או כדי להתבונן ".בהם בשביל לראות את מעשי ה' - "מה רבו מעשיך", כמו בהליכה לגן חיות
2) רמ"א שו"ע יו"ד סימן קצח סעיף מח: "ויש לנשים ליזהר כשיוצאות מן הטבילה שיפגע בה חברתה, שלא יפגע בה תחילה דבר טמא [ש"ך: כגון כלב או חמור] או עובד כוכבים, ואם פגעו בה דברים אלו, אם היא "(יראת שמים תחזור ותטבול (שערי דורא וכל בו ורוקח
האם, כפי שציין בסרטון מ'ספרי הלכה', אישה אמורה להימנע מלהסתכל על בעלי חיים ?טמאים מיד עם היציאה מהמקווה
3) ואם היא רואה חיה טמאה מיד עם היציאה מהמקווה, האם זה, כפי שציין ברמ"א ובסרטון, מעשה של יראוֹת שמים ונשים ?צדקניות לטבול מחדש במקווה
נאסר לאכול, לא נאסר לראות.
כל ההמצאות האלה אינן נכונות לפי הרמב"ם.
מדובר באמונות תפלות לחלוטין.
בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך
1) נראה כי ההוראה האלילית הזו הזו מהמשיח מברוקלין מבוססת על טעות פגאנית בזויה הטוענת
,שאובייקטים טמאים הם רעים אונטולוגית כשלעצמם, וכי הם מפיקים אנרגיה אונטולוגית טמאה .ושהאנרגיה הזו מזיקה רוחנית לאלה בסביבתה
2) בהתבסס על הבנתם השגויה לחלוטין של כל מושג הטומאה ועל אי הבנתם המוחלטת מדוע אלוהים אסר על יהודים לאכול מאכלים מסוימים, יוצא שמכיוון שהאובייקטים הטמאים עצמם - במקרה שלנו בעלי חיים טמאים - הם רעים מבחינה אונטולוגית ולכן מזיקים רוחנית לאדם שאוכל אותם, כך גם בהרחבה אובייקטים טמאים אלה, ואפילו כל הייצוגים של אובייקטים כאלה - בין אם מילים או תמונות או צעצועים - גם הם רעים אונטולוגית, וגם הם מזיקים רוחנית לכל מי שבא במגע כלשהו איתם - כולל רק להסתכל עליהם; והם במיוחד מזיקים רוחנית .לילדים, מכיוון שילדים מטבעם השבריריים רגישים יותר לזיהום
אכן, נראים הדברים שהטענה הזו נובעת משגיאה אחר המאגיה, כי כמו שציינתי פעמים לא מעטות במאמריי, כאשר נפתח השער למאגיה אין גבול לחדירת ההזיות המיסטיות, כי אם המאגיה קיימת בתחום מסוים בחיינו מדוע שלא תהיה קיימת בכל שאר תחומי החיים?
טענה זו שהתבוננות בבעלי חיים טמאים נובעת אפוא מהזיה מאגית, אך לא רק, היא נובעת גם מגאווה ומהרצון של אותו "משיח" להציג את עצמו כמלאך ממלאכי השרת, ולהרבות את ההערצה כלפיו והיראה מפניו, וכמו שהנוצרים נוהגים להחמיר שכומריהם לא ישאו נשים, וכך הם מעוררים התפעלות והשתאות, ומעוררים הערצה הערכה ויראה כלפיהם.
יהדות אשכנז משתמשת רבות בדרך זו של זהירות מחומרות מאגיות, כדי להרשים את ההמונים ולעורר בקרבם הערצה ל"גדולתה" של העדה האשכנזית הקדושה והטהורה, וכך הם מצדיקים קבלת כספים וטובות הנאה בעבור "לימוד התורה" ודבקותם בה' יתעלה כביכול. כמו כן, מחבר ספר הזוהר ראה כי טוב, והוא המשיך את המגמה הזו והרחיב אותה מאד מאד, וקבע כל מיני חומרות מאגיות הזויות שלפיהן נקבעת רמת "קדושתו" ו"גדולתו" של המקובל, וכך הוא מושך הערצה כבוד וטובות הנאה מקרב המוני העם.
תפישה זו שגויה מאד מכיוון נוסף, התבוננות בבעלי החיים ובעולם כולו, ולימוד מהם, מובילה ללימוד מדעי הטבע ולידיעת ה', ולא לחינם הורו לנו חז"ל להתבונן בכללות הבריאה שמתוך כך אתה למד להכיר את מי שאמר והיה העולם.
ובל נשכח שחז"ל הורו לנו שניתן ללמוד מידות טובות מבעלי החיים הטמאים: נקיות מהחתול, עדינות מהתרנגול, צניעות מהגמל, ועוד.
אגב, חשבתם פעם מדוע החתול קובר את צואתו? ובכן, לפי דעתי הקב"ה נתן לו אינסטינקט נפלא, שמסייע לו בתפקידו כטורף. שהרי אם החתול נמצא באזור מסוים והוא לא יקבור את צואתו, בעלי החיים הנטרפים יריחו את צואתו ויבינו שיש חתול טורף בסביבה, ורמת הדריכות והזהירות שלהם תגבר מאד, עד שיקשה מאד לחתול להפתיע אותם ולטרוף אותם, וכך תידלדל אוכלוסיית החתולים בעולם. ולכן לפי דעתי הקב"ה נתן לחתולים את האינסטינקט לקבור את צואתו כדי שטרפו לא יידע שהוא בסביבה, וכך הוא יכול להפתיע אותו ולטרוף אותו ולקיים את מין החתולים.
אגב, גם בני האדם יכולים ללמוד מהתנהגות זו, על חשיבות אלמנט ההפתעה בהתקפה על האויב, וזה אחד מיסודות תורת המלחמה, אם לא היסוד הגדול מכולם.
למדנו אפוא מן החתול כמה דברים מעניינים וחשובים: מידות ומוסר בענייני ניקיון -- והיה מחניך קדוש; ידיעת ה' בהבנת תכלית בריאת האינסטינקטים החתוליים -- ורחמיו על כל מעשיו לקיום מין החתולים; ולימוד על תורת הלחימה וההתקפה -- כי בתחבולות תעשה לך מלחמה.
כמו כן, ניתן להשתמש בחתולים כאמצעי לריפוי ילדים בעלי קשיים התנהגותיים ובעיות התפתחות שונות, וזה חסד גדול מאד.
תודה רבה מאוד על התשובה התובנית והמעוררת השראה הזו.
1) :השאלה היחידה שנותרה לנו כעת היא
מה גורם לנו נזק רב יותר: להסתכל על תמונה של חיה טמאה, או להסתכל על התמונה של ה"בעל-חיים הולך על שתיים" - תמונה שעובדי האלילים הקנאים שלו תולים באובססיביות על כל קירות ,בתיהם - כולל חדרי השינה שלהם, ואפילו בחדרי השינה של הנשים, ובבתי הכנסת שלהם ?ועל כל שלטי החוצות ברחבי ארץ ישראל? איזו תמונה גורמת לנו יותר נזק
2) וזה מעלה את שאלת ההתאמה של כל תמונות ה"גדולים" שאנשים תולים בבתיהם, ואשר מופיעים כעת כל שבוע בכל העיתונים והמגזינים האורתודוקסים .לפי הרמב"ם, האם זה מנהג ?כשר
:נקודה נוספת
1) האם לפי הרמב"ם יש למשה איסרלס, שבתי כהן, ה'משיח מברוקלין', ובדומה, אליהו מווילנה, יוסף קארו, משה בן נחמן, ה[ר]א"ש, הטור, (ה[ר]שב"א?), וכמובן האפיפיור הצרפתי, וכל שאר המאמינים באמיתות המאגיה, האם יש ?לכולם בגלל האמונה הזו מעמד הלכתי של עובדי עבודה זרה
2) במילים אחרות, האם האמונה באמיתות המאגיה מספיקה בכדי לתת לאדם את המעמד ההלכתי ?של עובד עבודה זרה
3) ?ואם כן, היכן הרמב"ם מציין זאת
חמור יותר להביט בפני רשע מאשר להביט בחתול. חמוּר יותר להביט בספריו מאשר להביט בפני הכלב.
אמר ר' יוחנן אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע" - תלמוד בבלי מגילה כח".
וראה עבודה זרה ב,ב,
ג [ב] ספרים רבים חיברו עובדי עבודה זרה בעבודתה, היאך עיקר עבודתה ומה משפטה ומעשיה. ציוונו הקדוש ברוך הוא, שלא לקרות באותן הספרים כלל, ולא נהרהר בה, ולא בדבר מדבריה. ואפילו להסתכל בדמות הצורה--אסור, שנאמר "אל תפנו, אל האלילים" (ויקרא יט,ד). ובעניין זה נאמר "ופן תדרוש לאלוהיהם לאמור, איכה יעבדו" (דברים יב,ל)--שלא תשאל על דרך עבודתה היאך היא, ואף על פי שאין אתה עובד: שדבר זה גורם לך להיפנות אחריה ולעשות כמו שהן עושין, שנאמר "ואעשה כן, גם אני" (שם). [ג] וכל הלאוין הללו בעניין אחד הן, והוא שלא ייפנה אחר עבודה זרה; וכל הנפנה אחריה בדרך שהוא עושה בו מעשה, הרי זה לוקה.
ואפילו אם יש לך ספק אם הם בכלל עבודה זרה, הרי ברור לך שהם לא הולכים בדרך טובה והם עוקרים לכל הפחות עיקר אחד מעיקרי התורה, ורבנו כותב שם בהמשך:
"ולא עבודה זרה בלבד הוא שאסור להיפנות אחריה במחשבה, אלא כל מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה--מוזהרין אנו שלא להעלותה על ליבנו, ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונימשך אחר הרהורי הלב: מפני שדעתו של אדם קצרה, ולא כל הדעות יכולות להשיג האמת על בורייו; ואם יימשך כל אדם אחר מחשבות ליבו, נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו."
1) תודה על התגובה התובנה שלך לגבי האופן בו הסתכלות בבהמה אנושית גרועה יותר מאשר .להסתכל על בהמה בעלת ארבע רגליים
2) לגבי השאלה האחרת שלי לעיל, השאלה שאנו מנסים לענות היא האם אלה המאמינים באמיתות ?המאגיה הם בעלי מעמד הלכתי של עובדי עבודה זרה
הלכות ע"ז יא' ח: "איזה הוא מעונן, אלו נותני העיתים, שאומרין באצטגנינות יום פלוני רע, יום פלוני טוב, יום ".פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית, שנה פלונית או חודש פלוני רע לדבר פלוני
הלכות ע"ז יא' יז: "ודברים האלו--כולן, דברי שקר וכזב הן; והן שהטעו בהן עובדי עבודה זרה הקדמונים לגויי הארצות, כדי שיינהו אחריהן. ואין ראוי לישראל, שהן חכמים מחוכמים, להימשך בהבלים אלו, ולא להעלות על הלב שיש בהן תעלה: שנאמר "כי לא נחש ביעקוב, ולא קסם בישראל", ונאמר "כי הגויים האלה, אשר אתה יורש אותם--אל מעוננים ואל קוסמים, ".ישמעו; ואתה--לא כן, נתן לך ה' אלוהיך
הלכות ע"ז יא' יח: "כל המאמין בדברים אלו, וכיוצא בהן, ומחשב בליבו שהן אמת ודברי
חכמה, אבל התורה אסרה אותן--אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת, ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלמה. אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת, יידעו בראיות ברורות--שכל אלו הדברים שאסרה תורה, אינן דברי חכמה, אלא תוהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת, ונטשו כל דרכי 'האמת בגללן. ומפני זה אמרה תורה, כשהזהירה על כל אלו ההבלים, "תמים תהיה, עם ה' "".אלוהיך
3) ראוי לציין כי הרמב"ם אומר במפורש כי אלה המאמינים באסטרולוגיה הם בעלי המעמד ההלכתי של עובדי עבודה זרה, אך הוא אינו אומר זאת על מי שמאמין ב"כיוצא בהן", אלא הוא .אומר שאנשים אלה הם שוטים
4) מצד שני הרמב"ם עדיין כולל את גינויו של טיפשותם בהלכות ע"ז. והשאלה היא מה המשמעות של ?זה
5) :אכן במקום אחר כתב מורי אדיר
https://www.orharambam.com/forum/cde8e55f/mzvzh-shnktb-bh-kvzv-bmvksz-kvzv-kshrh
א"אם הרמב"ם כותב מפורשות בהלכה שמי שכותב שמות בתוך המזוזה אין לו חלק לעולם הבא, והוא גם מסביר שם מדוע, שהופכים את המצוות להזיות מיסטיות אליליות תועלתניות -- מה יש פה עוד להתווכח? זו דעת רבנו הרמב"ם, ולא לחינם כתב רבנו כן, כי המיסטיקה על כל גרורותיה היא עבודת אלילים כעורה ביותר, וספר הזוהר ספוג במיסטיקה עד "לשד עצמותי
6) .ואני מניח שכל גרורותיה כולל את האמונה באמיתות המאגיה
7) :מצד שני, מורי אדיר כתב שהמאגיה היא השורש, ולא תוצאה, של עבודה זרה.
https://www.orharambam.com/forum/cde8e55f/zmnym-msvglym
ח"חשוב לציין את מלחמתו של הרמב"ם במאגיה ובמיסטיקה, מפני שהרמב"ם היה בדעה "שהמאגיה היא השורש של העבודה-הזרה
8) נראה שזה מרמז שעבור מורי אדיר המיסטיקה היא עבודה זרה עצמה, ואילו המאגיה היא השורש של העבודה-הזרה.
9) כעת, כידוע לכולנו, שורש של דבר אינו זהה לדבר עצמו, ואם מאגיה הוא רק שורש עבודה זרה, נראה כי משמעות הדבר היא כי אלה המאמינים במאגיה אינם עובדי עבודה זרה.
10) אלא אם כן מורי אדיר רוצה לשנות את דעתו, ועכשיו הוא רוצה לטעון שמאגיה נכלל בכל גרורותיה שלהמיסטיקה, ואם כן פירוש הדבר שאלה שמאמינים במאגיה הם למעשה כן .עובדי עבודה זרה
11) ?זה מעלה את השאלה, מה ההבדל בין המיסטיקה והמאגיה
12) :וזה גם מעלה את השאלה
,אם אכן (א) המיסטיקה על כל גרורותיה היא עבודת אלילים כעורה ביותר,
ואם אכן (ב) המאגיה והאמונה באמיתות המאגיה נכללים בכל גרורותיה שלהמיסטיקה - ובכך ,גם הם עבודה זרה
אם כן, מה המקור ההלכתי לטענות אלו של מורי ?אדיר
המאגיה היא היסוד לעבודה זרה והיא עצם האמונה בכוחות על-טבעיים מבלעדי ה' יתברך, ויש לה תופעות וביטויים רבים בעבודה-זרה. וכמו שכתבתי פעמים רבות, כאשר אדם מחדיר לשכלו את ההזיה שיש כוחות מאגיים בעולם (כמו לדוגמה באמונה תפלה) הוא פותח פתח גדול לעבודה זרה, כי אם המאגיה קיימת בעולמינו ואפילו בתחום אחד בלבד, מדוע שהיא לא תהיה קיימת בתחומים נוספים? וכך היא השורש והיסוד לאינסוף סוגים ומינים של עבודה זרה אשר מיוסדים ומושתתים על אמונות מאגיות ומיסטיות.
אין הבדל בין מאגיה למיסטיקה, באקדמיה אוהבים יותר את הביטוי מאגיה.
ביחס לתמונות של תועים או עובדי אלילים למיניהם, חמור יותר לשים את תמונתם כי לעתים קרובות חסידיהם עובדים את "גדוליהם" גם לאחר מותם, ויש בהצבת תמונתו של ה"גדול" משום עבודה-זרה ממש, כמו שחסידי חב"ד עובדים את מנחם-מנדל. כמו כן, אפילו אם לא עובדים אותם, בעצם פרסומם יש תקלה, משום שבזאת אנו מזכירים את השקפותיהם ומעשיהם, ולא לחינם חז"ל פסוק לשרוף ספר תורה שכתבו מין "כדי שלא יישאר זכר למינים ולמעשיהם", כלומר יש חשיבות במחיקת זכרונם של התועים והמתעים את עם ישראל אחר ההבל, כדי לבער את השקפותיהם הרעות.
אגב, אין שום איסור להציב בבית תמונה של בעל חיים או אפילו פסל, ולמיטב הבנתי אין שום משמעות אם בעל החיים הוא טהור או טמא לעניין זה. ויתרה מזאת, יש להתרחק לעניות דעתי מן ההשקפה שיש הבדל בין בעל חיים טהור לטמא למעט בענייני כשרות גרידא. אמנם, יש בעלי חיים שהפכו לסמל של טומאה ומאיסות כגון החזיר או העכבר אשר גורמים לתחושת גועל, ולכן יש להימנע מתמונות כאלה.
אך אין שום בעיה לתלות תמונות של שיירות גמלים במדבר, או דגים טמאים מרהיבים ביופיים, וכיו"ב.
תודה מורי אדיר על דבריך החכמים. אנא עזור לי להבין את הדברים הבאים: אמרת שקסם הוא השורש והיסוד לעבודה זרה, ושהקסם פותח פתח גדול לעבודה זרה, ושהקסם בא לידי ביטוי בעבודה זרה.
עם זאת לא אמרת שהקסם עצמו הוא עבודה זרה.
כעת, כידוע לכולנו, שורש ויסוד ופתח של דבר אינו זהה לדבר עצמו!
ואם מאגיה הוא רק שורש ויסוד ופתח שלעבודה זרה, נראה כי משמעות הדבר היא כי אלה המאמינים במאגיה אינם עובדי עבודה זרה.
מכאן השאלה: (1) האם קסם הוא רק השורש והיסוד והפתח לעבודה זרה, או שמא הקסם עצמו הוא גם עבודה זרה?
ואם התשובה היא שקסם הוא לא רק האמצעי לעבודה זרה, אלא שהוא גם עצמו עבודה זרה, השאלה הבאה שלי היא: (2) האם אנו אומרים שרק מי שעוסק בכישוף הוא עובד עבודה זרה, אבל אלה שרק מאמינים בקסם אינם עובדי עבודה זרה? או שמא אלה שרק מאמינים באמיתות הקסם הם גם עובדי עבודה זרה?
במילים אחרות, אם התשובה היא שקסם עצמו הוא גם עבודה זרה, השאלה הבאה היא: באילו נסיבות קסם אינו אלא אמצעי לעבודה זרה, ובאילו נסיבות הקסם עצמו הוא עבודה זרה?
אני מפציר בכם מכל ליבי ונפשי להתייחס ישירות לשאלות אלו בצורה ברורה וחד משמעית, מבלי לדלג עליהן או להתייחס אליהן באופן היקפי. אם היה מותר לשלם לך לענות ישירות על שאלות אלו הייתי עושה זאת.
א) המכשף הוא עובד עבודה-זרה, כך כותב רבנו במפורש במורה הנבוכים. ונראה ברור מפני שהוא פונה בפולחניו המאגיים לאלילים מאלילים שונים, וגם אם לא (דבר שבפועל לא קיים), הוא למעשה מציב את עצמו כסוג של אלוה שמסוגל לשנות מסדרי הטבע שברא ה' יתעלה.
ב) המאגיה אינה כישוף, אלא התפישה שקיים בעולם כוח או כוחות על טבעיים מבלעדי ה' יתברך. הכישוף הוא ביטוי מעשי לאמונות מאגיות.
ג) כל מי שמאמין באמיתת עבודה-זרה, אפילו שהוא לא עובד אותה או חושש ממנה, הוא שוגה אחר עבודה-זרה (וזו הלכה מפורשת, תוכל לעיין על כל הנושא בספרי "מבוא למיסטיקה לאורו של הרמב"ם", ונראה לי שלא קראת אותו או שלא קראת אותו בעיון), ולכן, כל מי שמאמין שיש כוחות על-טבעיים בעולם מבלעדי ה' יתעלה, למעשה מאמין שיש כוחות אליליים דמיוניים בעולם, ושוגה אחר עבודה-זרה.
אם יש עדיין דבר מה לא מובן, המשך לשאול, עד שנצליח להבין איש את רעהו.