מרץ 23

קריאת ס"ת זו חובת הציבור או חובת היחיד?

5 תגובות

האם קריאת ס"ת זו חובת הציבור או חובת היחיד לפי הרמב"ם?

כלומר, האם הנוכחות של עשרה אנשים היא המחייבת קריאת הספר תורה, או שהחובה הזאת חלה על כל אחד ואחד?

 

למה זה משנה? אם אדם התפלל ביחידות וזו חובת היחיד אז הוא עדיין הוא צריך ללכת ולקרוא בס"ת, אבל אם החובה חלה רק כשהוא מתפלל בציבור אז הוא לא צריך.

חובת קריאת התורה היא חובת הציבור, ולכן אם אדם לדוגמה מתפלל בביתו יחידי, הוא אינו חייב לקרוא בתורה, אך הוא חייב לקרוא את הפרשה מדין שניים מקרא ואחד תרגום.

 

כמו כן, אדם שהתארח בשבת ושמע פרשה מסוימת בבית-הכנסת שהתארח בו, ולאחר מכן חזר לבית-הכנסת הקבוע שלו, ושם קראו בשבת שעברה שתי פרשיות, ועתה הנה חסרה לו לכאורה פרשה -- אינו חייב להשלימה (למעט שניים מקרא ואחד תרגום), ואינו חייב ללכת לבית-כנסת שקוראים בו דווקא את הפרשה שהחסיר.

 

והנה פסק רבנו בהלכות תפילה (יב, א-ג):

 

א משה רבנו תיקן להן לישראל, שיהיו קורין בתורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי בשחרית, כדי שלא ישהו שלושה ימים, בלא שמיעת תורה. [...].

 

ב ואלו הן הימים שקורין בהם בתורה בציבור: בשבתות, ובמועדים, ובראשי חודשים, ובתעניות, ובחנוכה ופורים, ובשני ובחמישי שבכל שבוע ושבוע. [...].

 

ג אין קורין בתורה בציבור בפחות מעשרה אנשים גדולים בני חורין, ואין קורין פחות מעשרה פסוקין [...].

יישר כוחך!

מדבריך אפשר להבין שמכיון שהוא לא קרא בס"ת לכן הוא חייב לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום. יכול להיות שלא התכוונת לכך אבל אני מוכרח לשאול וללמוד, כי ההנחה הפשוטה שלי היא ששניים מקרא ואחד תרגום כל אדם חייב בכל מקרה, זאת אומרת אין תלות בקריאת ס"ת. לא כך?

אלו שני חובות נפרדות ושונות.

וחייב אדם לשנות הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום אמנם כדי שישלים פרשיותיו עם הציבור דהיינו במקביל לקריאת הציבור. זוהי חובת היחיד ואינה מותנית ותלויה בחובת הציבור.

וישנה חובת הציבור, כפי שבאר ר' אדיר לעיל

אכן תלמיד הרמב"ם הבנת נכון, ותודה לר' יאיר על הבהרתו.

Newest Posts
  • חיפשתי באתר ולא מצאתי התייחסות כלפי כשרות הבשר בארץ, הרב אמנון יצחק במשך 40 שנה בהרצאותיו מדבר על בעיית הכשרות והשחיטה של הבשר, ניסיתי לברר בעצמי עד כמה שידי משגת וגיליתי שיש בעיות לא רק בכשרות אלא גם באחסון הבשר, ולכן באופן אישי הפסקתי לאכול בשר, האם השחיטה בארץ תואמת להלכה?
  • רב מסוים טוען כי החתן צריך לחבוש כובע בטקס החתונה שלו כי מכיוון שהוא כמו מלך לכן כובע הוא כמו הכתר שלו. זה נראה כמו רעיון מעורר מחשבה. אולי נוכל לומר שבקהילה בה אף אחד לא חבוש כובעים בדרך כלל, זה יהיה ייחודי ומיוחד לחתן לעשות זאת - ובכך לציין את מעמדו המלכותי. מה תהיה השקפת הרמב"ם בעניין זה - במיוחד בנסיבות של ימינו?
  • מישהו שאל אותי לאחרונה: האם יש סמכות הלכתית אמינה המתירה - במיוחד לאדם עני - רק מזוזה אחת לכל הבית - כלומר בכניסה לבית?
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה.

ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי מרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה: "שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!