18 דצמ׳ 2018

אמירת "בלי נדר"

2 תגובות

בזמנינו נפוצה האמירה "בלי נדר" על כל דבר שמתכוונים לעשות בעתיד. השאלה היא האם יש צורך באמירה הזאת, ומה קורה אילו לא אומרים את זה? (האם הנדר חל אם אין שם לשון נדר בפירוש?)

 

לכאורה נראה שהסגנון הזה לא היה בזמנים מוקדמים יותר. וגם אז היה רק לגבי דבר מצווה (בקצור שו"ע ( סז סעיף ג) צריך האדם ליזהר כשהוא אומר שיעשה איזה דבר מצווה שיאמר בלי נדר". ראה גם מאמר זה (http://asif.co.il/?wpfb_dl=3099).

 

יישר כוחך שבזכות תגובתך באחד הפוסטים עלתה אצלי השאלה.

 

 

 

נראה שאין צורך לומר בלי נדר, כי שום אמירה איננה מחייבת ללא אמירת לשונות נדר מפורשים, כתבתי על כך מאמר: "האם התחייבות כספית לבית הכנסת היא בגדר נדר?".

 

אמנם, יש ומעשים מסוימים של סייג והידור מצוה עשויים להיחשב כנדר לאחר זמן, אך לא אמירה.

 

אגב, הפסקתי לומר בלי נדר, אני מעדיף לומר עתה (גם בזכות שאלותיך), "אם יהיה אלהים עמדי" או "אם יגזור ה' בחיים".

 

אם יש לך הצעות יותר מדויקות, אשמח לשמוע.

 

Newest Posts
  • כתלמידי הרמב"ם מה צריכה להיות הגישה שלנו לשפת היידיש? 1) זה נכון ששפה זו הייתה ועודנה שפת האם והשפה העיקרית של לימוד בעל-פה של היהודים האירופאים הפגאניים במשך מאות שנים, אבל זה גם נכון שכשיהודים בתקופת התנ"ך והחז"ל דיברו בדרך כלל בעברית ובארמית הם השתמשו בלשונות האלה לכל מיני התנהגות חוטאת. עם זאת, בוודאי שלא נטען שמסיבה זו עלינו לגנות ולהשליך עברית וארמית. אז מדוע עלינו להתייחס ליידיש אחרת? 2) בנוסף, הזוהר ורבים מכתבי האריזול הם בארמית, וכתבים קבליים וחסידיים רבים נכתבים בעברית; עם זאת, בוודאי שלא נטען שמסיבה זו עלינו לגנות ולהשליך עברית וארמית. אז מדוע עלינו להתייחס ליידיש אחרת? 3) יתר על כן, אנו יודעים גם כי הרמב"ם כותב בהערותיו על פִּיוּטִיוּת בחתונות שמה שחשוב אינו השפה הספציפית אלא התוכן. 4) כנקודה נוספת, הרמב"ם קובע כי מותר לכתוב ספר תורה ביוונית עתיקה, והוא אומר את זה אף על פי שזו הייתה שפתו של עם יווני קדום שעסק ברשימת רעות אינסופית. אולי נראה שגם זה מרמז כי אין לגנות ולהשליך את יידיש רק משום ואע"פ שזו השפה הייתה ועודנה שפת האם של היהודים האירופאים הפגאניים במשך מאות שנים - ושבאמצעותה הם עסקו בעל-פה, והפיצו בעל-פה, את הרעל האלילי שלהם, כפי שהם ממשיכים לעשות כיום.
  • כשמשהו טוב קורה, נהוג לרבים בימינו להכריז 'ישתבח שמו!' 1) האם זה תרגול טוב? 2) מה, אם בכלל, הביטוי המקביל בו השתמשו אנשים בתימן? 3) מה, אם בכלל, הביטוי המקביל שהרמב"ם מייעץ לנו להשתמש בו?
  • היכן הרמב"ם כתב דבר בסגנון שאין לקבל את מה שלא מתקבל על השכל. אני זוכר שרבי שמואל בן חפני גאון כתב דברים בסגנון, אבל אם אני לא טועה אף הרמב"ם כתב דברים דומים.
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה.

ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי מרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה: "שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!