אוג׳ 4

מותר להתענות בערב שבת?

1 תגובות

האם מותר להתענות תענית פרטית בערב שבת?

 

לא ברור לי אם מה שכתב רבינו בפיה"מ* תענית ב,י נפסק להלכה במשנה תורה או לא.

 

מקורות:

ראה תעניות ה,ה

שבת ל, ד

משנה תענית ב,י ופיה"מ

 

*אין לי כרגע את תרגום המשנה של מרי קאפח, ולכן אעתיק לכאן את התרגום הישן המצוי:

"אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים כו': ואם התחילו אין מפסיקין רוצה לומר אם התחילו להתענות שעה א' אין מפסיקין התענית אלא שמשלימין היום: ואמר ר' מאיר מודה היה שאין משלימין רוצה לומר שמתענין קצת היום ואוכלים קצתו. וכן תשעה באב שחל להיות ערב שבת מתענין קצת היום ואוכלין בסוף היום מפני כבוד השבת ואין הלכה כרבי מאיר אלא אם התחילו מתענין ומשלימין. אבל תשעה באב שחל להיות ערב שבת מתענין לכתחלה ומשלימין. ותשעה באב לא יחול בערב שבת אלא כשהיו עושין על פי הראיה אבל לא בחשבון העבור שהוא בידינו היום".

 

משתמע שאסור לכתחילה להתענות בערב שבת למעט בתשעה באב או שאר צומות (באופן פרקטי לימינו זה נוגע אך ורק לעשרה בטבת)). מאידך, אי ההתייחסות לכך בפירוש במשנה תורה מעלה ספק אם רבינו לא חזר בו מדבריו.

ביחס להלכות תעניות (ה, ה) רבנו פוסק מפורשות שתענית אסתר שחלה ביום שישי מתענין בה: "חל להיות בערב שבת, מתענין בערב שבת".

 

ביחס להלכות שבת (ל, ב) האמור שם הוא באופן כללי שיש להתחיל לכבד את השבת מיום שישי, אך ניתן לפרש שלא מדובר במי שקיבל על עצמו להתענות (כדי לרפא את נפשו מן התאוות), והעוסק במצוה פטור מן המצוה.

 

בהלכות תעניות (א, י-יא) משמע שאין שום איסור להתענות ביום שישי, ואם הייתה הלכה כזו, כאן הוא עיקר המקום שהיה על רבנו לציין זאת.

 

לגבי פירוש המשנה, נראה אכן שיש מקום להימנע מקביעת תענית לערב שבת.

 

קצרו של דבר, נראה לי שאם האדם מרגיש צורך להתענות בערב שבת, ושהוא אינו יכול לדחות זאת ליום ראשון -- מותר לו לכתחילה לעשות כן, אך אם הוא מרגיש שהוא יכול לדחות זאת ליום ראשון עדיף שלא יקבע לו תענית כדי להתכונן לשבת ביישוב הדעת.

Newest Posts
  • כתלמידי הרמב"ם מה צריכה להיות הגישה שלנו לשפת היידיש? 1) זה נכון ששפה זו הייתה ועודנה שפת האם והשפה העיקרית של לימוד בעל-פה של היהודים האירופאים הפגאניים במשך מאות שנים, אבל זה גם נכון שכשיהודים בתקופת התנ"ך והחז"ל דיברו בדרך כלל בעברית ובארמית הם השתמשו בלשונות האלה לכל מיני התנהגות חוטאת. עם זאת, בוודאי שלא נטען שמסיבה זו עלינו לגנות ולהשליך עברית וארמית. אז מדוע עלינו להתייחס ליידיש אחרת? 2) בנוסף, הזוהר ורבים מכתבי האריזול הם בארמית, וכתבים קבליים וחסידיים רבים נכתבים בעברית; עם זאת, בוודאי שלא נטען שמסיבה זו עלינו לגנות ולהשליך עברית וארמית. אז מדוע עלינו להתייחס ליידיש אחרת? 3) יתר על כן, אנו יודעים גם כי הרמב"ם כותב בהערותיו על פִּיוּטִיוּת בחתונות שמה שחשוב אינו השפה הספציפית אלא התוכן. 4) כנקודה נוספת, הרמב"ם קובע כי מותר לכתוב ספר תורה ביוונית עתיקה, והוא אומר את זה אף על פי שזו הייתה שפתו של עם יווני קדום שעסק ברשימת רעות אינסופית. אולי נראה שגם זה מרמז כי אין לגנות ולהשליך את יידיש רק משום ואע"פ שזו השפה הייתה ועודנה שפת האם של היהודים האירופאים הפגאניים במשך מאות שנים - ושבאמצעותה הם עסקו בעל-פה, והפיצו בעל-פה, את הרעל האלילי שלהם, כפי שהם ממשיכים לעשות כיום.
  • כשמשהו טוב קורה, נהוג לרבים בימינו להכריז 'ישתבח שמו!' 1) האם זה תרגול טוב? 2) מה, אם בכלל, הביטוי המקביל בו השתמשו אנשים בתימן? 3) מה, אם בכלל, הביטוי המקביל שהרמב"ם מייעץ לנו להשתמש בו?
  • היכן הרמב"ם כתב דבר בסגנון שאין לקבל את מה שלא מתקבל על השכל. אני זוכר שרבי שמואל בן חפני גאון כתב דברים בסגנון, אבל אם אני לא טועה אף הרמב"ם כתב דברים דומים.
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה.

ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי מרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה: "שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!