אם ראובן נותן צדקה לשמעון בלי לדאוג לו בכלל, והסיבה היחידה שראובן נותן צדקה לשמעון היא שראובן אוהב את הכבוד ששמעון עכשיו נותן ויתן לו, על פי הרמב"ם האם ראובן ?מקיים מצוות צדקה
חיפוש
למד היטב חקור והשׂכלת!
מספר הכניסות לאתר
למד היטב חקור והשׂכלת!
מספר הכניסות לאתר
נראה לי שכן. בסופו של דבר הוא עשה צדקה וסייע לאדם האחר. גם מי שלומד תורה שלא לשמה מקיים מצווה, כי מתוך שלא לשמה בא לשמה.
"וזוהי מעלת אברהם אבינו שהיה עובד מאהבה, ואל הדרך הזו חובה לשאוף. ולפי שידעו חכמים עליהם השלום שענין זה קשה מאד ואין כל אדם יכול להשיגו, ואם ישיגנו לא יישר בעיניו בעיון ראשון ולא יראה לו שהוא דעה אמתית, לפי שדרכו של אדם לא יעשה מעשה אלא להשיג בו תועלת או למנוע נזק, ואם לאו הרי יהיו מעשיו לבטלה, ואיך אפשר לומר לתורני עשה מעשים אלו ואל תעשם לא מיראת עונש ה' ולא לתקות גמולו, זה קשה מאד, לפי שאין כל בני אדם משיגים האמת ויהיו כמו אברהם אבינו. ולכן התירו להמון שישארו כפי דעתם לעשות הטוב לתקות הגמול, ולהתרחק מן הרעות מיראת העונש, ומעודדים אותם על כך ומחזקים מחשבתם בו, עד שישיג המשיג וידע את האמת והדרך המושלמת מה היא, כדרך שאנו עושין לנער בזמן הלמוד כפי המשל שהקדמנו, והקפידו על אנטגנס איש סוכו על שפרסם בהמון מה שפרסם ואמרו בכך חכמים הזהרו בדבריכם וכו' כמו שנבאר באבות ואין ההמון מפסידים לגמרי בהיותם מקיימים את המצות מיראת העונש ותקות השכר, אלא שאינם שלמים. אבל מוטב להם בכך כדי שתקנה להם תכונה והכשרה לקיום התורה, ויעברו אל האמת ויהיו עובדים מאהבה והוא אמרם עליהם השלום לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה." פירוש המשניות סנהדרין י, א
לעסוק בתורה לפי הבנתי כולל גם עשיית מצוות כמו צדקה. ואם אדם עוסק בתורה שלא לשמה הוא עושה מצווה דרבנן לכל הפחות...
אם ראובן הוא עני, והוא הולך אל שמעון ואומר לו "אם אתה משלם לי כסף אני אכבד אותך" היית ?אומר שמקרה הזה שמעון מקיים מצוות צדקה
אם לא, מה ההבדל בין המקרה הזה לבין המקרה בשאלתי המקורית? האם הם לא בעצם אותו ?מקרה
?האין זה נכון, כי בשני המקרים העשיר משלם כסף להעני כדי שהעני יכבד אותו
הרמב"ם מונה מספר מעלות בצדקה בהלכות מתנות עניים. ייתכן שזה מהפחותות שבהן. ראה שם.
.שני המקרים שבהם אנו דנים נראים לי הרבה יותר כמו עסקאות עסקיות מאשר מעשי צדקה
ועדיין לספק מלאכה לנצרך נחשב צדקה מעולה ביותר לפי הרמב"ם. ר' מתנות עניים י, ז
כאשר אדם נותן לעני ולא משנה מאיזו סיבה הוא מקיים מצות צדקה, וברור שיש דרגות למצות צדקה, וככל שהמצוה נעשית יותר לשם שמים -- כך היא נעלה יותר.
ברשותכם אני רואה לנכון לצטט את המשנה במכות (ספ"ג) ולאחריה דברי רבנו בפירושו למשנה
רבי חנניה בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר: ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר
וכה דברי רבנו
מיסודות האמונה בתורה שאם קיים האדם מצוה משלש עשרה ושש מאות מצות כראוי וכהוגן ולא שיתף עמה מטרה ממטרות העולם הזה כלל, אלא עשאה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך, הרי הוא זוכה בה לחיי העולם הבא, לכן אמר ר' חנניה כי מחמת ריבוי המצות אי אפשר שלא יעשה האדם אחת בכל ימי חייו בשלמות ויזכה להשארות הנפש באותו המעשה.
וממה שמורה על היסוד הזה שאלת ר' חנניה בן תרדיון מה אני לחיי העולם הבא? וענהו העונה: כלום בא לידך מעשה? כלומר האם נזדמן לך עשיית מצוה כראוי? ענה לו שנזדמנה לו מצות צדקה בתכלית השלמות האפשרית, וזכה בה לחיי העולם הבא. ופירוש הפסוק ה' חפץ לצדק את ישראל למען כן יגדיל תורה ויאדיר.