ינו׳ 16

מעשה בראשית

3 תגובות

לפי משנת רבנו מעשה בראשית זה פיזיקה ומדעים. א"כ קשה לי למה אסור ללמד מעשה בראשית ברבים איזה גריעותא יש בזה?

תודה

מעשה בראשית זה לא רק פיזיקה ומדעים.

אמנם הצד הפשטי שלה זה פיזיקה ומדעים ולא בטוח שיש בעיה ללמד את זה ברבים, אבל פיענוח המשל הוא לא פיזיקה ומדעים וזה מעשה בראשית שאסרו ללמד ברבים כנראה. אבל אשמח גם אני לשמוע את דעת מרי אדיר.

ינו׳ 17

זה לא משל זה לימוד של ממש פיזיקה ומדעים. משהו אמר שזה הפילוסופיה של הפיזיקה והמדעים כגון מהו ההגדה של זמן וכו'. לא יודע אם זאת התשובה ואם זו התשובה אשמח לישמוע קצת יותר בהרחבה מה ההסבר. תודה

שלום עליכם,

 

בדיוק אתמול בערב למדנו נושא זה בשיעור השבועי. למדנו את חלק א פרק יז במורה, ושם הרמב"ם כותב שחכמי קדם וחכמי ישראל היו מסתירים מן ההמונים את לימוד מעשה בראשית, הוא גם נותן דוגמה מאריסטו ואפלטון אשר היו מדברים בעניין זה ברמזים, והיו קוראים ל"חומר" - נקבה, ול"צורה" - זכר. אני מקווה שהשיעור הזה יעלה לגוגל דרייב, ואז תוכלו ללמוד על כך בהרחבה.

 

אומר בקצרה יחסית, המדעים של חכמי קדם לא היו המדעים של ימינו, המדעים של ימינו הם מדעים "אמפיריים", כלומר מדעים שהוכחו בניסויים ובתצפיות מדעיות, ובמלים אחרות, מדעים שניתן לחוש למשש ולראות אותם במו עינינו! מה שאין כן המדעים של חכמי קדם, כדי לתת הסבר לתופעות מדעיות שונות ללא כלים מדעים (כמו מיקרוסקופ וכיו"ב), הם נאלצו להניח הנחות מדעיות-פילוסופיות. כלומר הם נאלצו לשער השערות מדעיות שהן למעשה השערות פילוסופיות, כלומר השערות מופשטות, בשל העדר כלים מדעיים אמפיריים.

 

לפני שאתן דוגמה, אבהיר שרבנו בספרו "באור מלאכת ההיגיון" בפרק תשיעי, מסביר מהם ה"חומר" וה"צורה". בקיצור נאמר שהחומר הוא החומר של כל חומר וחומר, והצורה היא מהות מופשטת אשר מעצבת את החומר וגורמת להיות החומר המסוים שהוא, במהותו ובצורתו החיצונית. אין חומר ללא צורה ואין צורה ללא חומר, רק שניהם יחד יוצרים את החומרים הממשיים שאנו רואים לנגד עינינו בבריאה.

 

חכמי קדם לא ידעו מהם המאפיינים הביולוגיים הכימיים והפיזיקליים אשר מבחינים בין החומרים, כי לא היו להם מעבדות וכלים אמפיריים, לכן הם נאלצו להניח הנחה שהייתה בעיניהם הנחה מדעית, אך יחד עם זאת היא גם הנחה פילוסופית כי מדובר במדע מופשט שאינו ניתן למשישה ולבדיקה מבחינה אמפירית. מכל מקום, הם נאלצו להניח, שלכל חומר יש "צורה" כלומר תכונה מופשטת אשר מעצבת את החומר להיות החומר המסוים שהוא -- מבחינת כמותו איכותו וצורתו החיצונית.

 

דוגמה נוספת, חכמי קדם ראו במו עיניהם את תהליכי ההויה וההפסד שיש בעולמנו, כלומר כל חומר שמתהווה סופו להיות נפסד ומתפרק, כדי להסביר תופעה מדעית זו, הם הניחו שלכל חומר צמוד "העדר". כלומר מה גורם לחומר להיות כל הזמן בתהליכי השתנות של הויה והפסד? -- ה"העדר" הזה. ה"העדר" הזה הוא מעין תכונה מופשטת אשר קיימת בכל חומר, תכונה זו שואפת כל הזמן ללבוש צורה (לעצב את החומר מבחינה מהותית וצורנית-חיצונית).

 

ברם, אם הם היו מניחים שיש לחומר רק את השאיפה הזו, החומר לא היה משתנה לאחר שהוא קיבל צורה. ולכן הם נאלצו להניח הנחה נוספת, שיחד עם שאיפתו לקבלת צורה, מיד לאחר קבלת הצורה, החומר עוזב את הצורה הישנה ושואף לקבל צורה חדשה. וכך שוב חוזר חלילה בתהליך רציף עד להתפרקותו המוחלטת של החומר.

 

אנו למדים אפוא, כי המדעים שהיו בידי חכמי קדם, היו מדעים אשר היו מבוססים על השערות פילוסופיות ממש, ולכן לא היה שייך להציג אותם לפני המון עמי הארץ, כי אלה לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו.

 

חשוב גם להבין, כי המוני עמי הארץ שאנו רואים בימינו משכילים אלפי מונים מאשר המוני עמי הארץ בעולם הקדום, אשר רוב בני האדם בו לא ידעו קרוא וכתוב, כמו המצב לדוגמה היום בארץ מצרים, כאשר למעלה מ-90 אחוז מהאוכלוסייה איננה יודעת קרוא וכתוב.

 

רמתם הנמוכה מאד של ההמונים, יחד עם רמתם הפילוסופית המופשטת של המדעים, היא זו לפי דעתי, שהביאה את חכמי קדם הישראלים והגויים, להסתיר את מעשה בראשית (=מדע ראשית הבריאה במובן המצומצם, וכלל מדעי הטבע במובן הרחב) מן ההמון.

 

אגב, גם המדעים האמפיריים של ימינו, אם תציע אותם בפני עמי הארצות ברמה הנמוכה ביותר, גם הם לא יבינו להם עניין וייתכן שאף יזיקו להם. כי אם תסביר עכשיו עניינים דקים לדוגמה במדע האופטיקה וקרני האור מאפייניהם נוסחותיהם ותכונותיהם, לבהמות בדמות אדם, לא רק שלא ייטב בעיניהם, אלא שאף עלול הדבר להזיק להם, ולגרום להם לכאב ראש חריף ולשיממון מחשבתי עמוק.

Newest Posts
  • חיפשתי באתר ולא מצאתי התייחסות כלפי כשרות הבשר בארץ, הרב אמנון יצחק במשך 40 שנה בהרצאותיו מדבר על בעיית הכשרות והשחיטה של הבשר, ניסיתי לברר בעצמי עד כמה שידי משגת וגיליתי שיש בעיות לא רק בכשרות אלא גם באחסון הבשר, ולכן באופן אישי הפסקתי לאכול בשר, האם השחיטה בארץ תואמת להלכה?
  • רב מסוים טוען כי החתן צריך לחבוש כובע בטקס החתונה שלו כי מכיוון שהוא כמו מלך לכן כובע הוא כמו הכתר שלו. זה נראה כמו רעיון מעורר מחשבה. אולי נוכל לומר שבקהילה בה אף אחד לא חבוש כובעים בדרך כלל, זה יהיה ייחודי ומיוחד לחתן לעשות זאת - ובכך לציין את מעמדו המלכותי. מה תהיה השקפת הרמב"ם בעניין זה - במיוחד בנסיבות של ימינו?
  • מישהו שאל אותי לאחרונה: האם יש סמכות הלכתית אמינה המתירה - במיוחד לאדם עני - רק מזוזה אחת לכל הבית - כלומר בכניסה לבית?
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה.

ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי מרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה: "שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!