יוני 19

להאמין או לדעת?

5 תגובות

נערך לאחרונה: יוני 20

1) כבר מאות שנים, יהודי המיינסטרים - כולל הרוב הגדול של רבניהם הגדולים - חושבים על .השלושה עשר יסודות הדת כמאמרי אמונה

לדעת הרמב"ם, האם יש איזה ערך להאמין ביסודות הדת גם אם לא יודעים אותם מבחינה אינטלקטואלית, או האם האמונה העיוורת של האנשים האלה אינה שונה מאמונתם העיוורת ?של בני דתות אחרות - ולכן חסרת ערך לחלוטין

 

2) אני שואל את זה, כי אולי נוכל לטעון כי בעוד סוג זה של אמונה אינו משלים את האנשים האלה בכל דרך שהיא, בו בזמן הוא יוצר חברה מלוכדת ומאוחדת - תנאים שמעל לכל מאפשרים את פריחת האליטות האינטלקטואליות; ואילו אם ההמונים לא רק לא יודעים יסודות הדת אבל גם לא מאמינים בהם, זה ימנע את קיומה של חברה מלוכדת ומאוחדת, וגם ימנע .את קיומה של התנאים לפריחת האליטות האינטלקטואליות

 

3) או שמא ניתן לטעון כי האמונה העיוורת ביסודות הדת היא בעלת ערך בכך שהיא מספקת .לנו כלי ברור להבדיל בין יהודים אורתודוכסים ליהודים לא אורתודוכסים

א) ברור שהיעד הוא ידיעה ולא רק אמונה, ובמלים אחרות היעד הוא להתרומם מידיעת ה' בדרך של מסורת ואמונה כי כך קיבלנו מאבותינו, לידיעת ה' בדרך של מחקר וידיעה מעמיקה בחוקי התורה ומצוותיה, והתבוננות במעשיו של הבורא ופעולותיו (כלומר לימוד המדעים).

 

ב) המאמרים הראשונים בסדרת "מצוות משנה תורה" עוסקים בידיעה לעומת אמונה ובהגדרתן.

אכן כן. אבל זה לא מתייחס לשאלה שלי. השאלה שלי היא:

 

לדעת הרמב"ם, האם יש איזה ערך להאמין ביסודות הדת גם אם לא יודעים אותם מבחינה אינטלקטואלית, או האם האמונה העיוורת של האנשים האלה אינה שונה מאמונתם העיוורת של בני דתות אחרות - ולכן חסרת ערך לחלוטין?

הנה מקור שאולי יסייע לך לקבל תשובה, מתוך דברי רבנו באיגרת תחיית המתים, ושם הוא מלמד אותנו שרמתם הרוחנית של "חכמי ישראל" כל כך שפלה ועלובה (שהרי הם חוטאים בסכלות ובהגשמה, כמו שהוא ביאר שם באריכות), ולכן הוא מחליט שראוי לבאר ב"משנה תורה" את יסודות הדת על דרך ההודעה לא על דרך הלמידות, ובמלים אחרות, יש ערך לידע את יסודות התורה ואפילו על דרך ההודעה, כלומר במסורת ובדרך של אמונה ללא מחקר וידיעה.

 

והנה דברי רבנו שם:

 

"ראינו שכן ראוי שנבאר בחיבורינו ההלכתיים יסודות הדת על דרך ההודעה לא על דרך הלמידות, כי הלמידות על אותם היסודות דרוש לה בקיאות במדעים רבים שאין חכמי התורה יודעים מהם מאומה כמו שבארנו במורה [גם בימינו הם רואים בלימודי המדעים כפירה, אך כאשר הדבר נוגע לכסף לא מדובר בכפירה, ומתירים ומעודדים את הנשים ללמוד מדעים, אחרת איך יפרנסו את הגברים?], לפיכך העדפנו שיהיו הדברים האמתיים מקובלים אצל הכל".

תודה. זה מקור מאוד מועיל.

 

אבל מה בדיוק הערך לדעת את הדברים האלה באמצעות אמונה עיוורת?

 

איך זה שונה לנוצרים?

 

איך זה לא כמו רובוטים?

 

איזה ערך יש בהמונים לדעת את הדברים האלה רק באמצעות אמונה עיוורת?

 

האם יש כאן ערך אישי? האם יש כאן ערך קהילתי?

יש ערך לאמונה עיוורת לילדים קטנים ולאנשים בראשית דרכם המחשבתית, כאשר כמובן היעד הוא להתרומם לידיעת השם, ועדיף לידע שיש אלהים באמונה עיוורת בשלב הראשון, מאשר להיות בדעה שאין בורא לעולם, וכן ביחס לשאר יסודות הדת.

 

הערך הוא ערך אמוני, וערך לאומי, כי האדם המאמין במציאותו של בורא עולם נכלל בעם ישראל, וכבר יכול להגיע לרמות בסיסיות (מאד) של יראת השם.

Newest Posts
  • כתלמידי הרמב"ם מה צריכה להיות הגישה שלנו לשפת היידיש? 1) זה נכון ששפה זו הייתה ועודנה שפת האם והשפה העיקרית של לימוד בעל-פה של היהודים האירופאים הפגאניים במשך מאות שנים, אבל זה גם נכון שכשיהודים בתקופת התנ"ך והחז"ל דיברו בדרך כלל בעברית ובארמית הם השתמשו בלשונות האלה לכל מיני התנהגות חוטאת. עם זאת, בוודאי שלא נטען שמסיבה זו עלינו לגנות ולהשליך עברית וארמית. אז מדוע עלינו להתייחס ליידיש אחרת? 2) בנוסף, הזוהר ורבים מכתבי האריזול הם בארמית, וכתבים קבליים וחסידיים רבים נכתבים בעברית; עם זאת, בוודאי שלא נטען שמסיבה זו עלינו לגנות ולהשליך עברית וארמית. אז מדוע עלינו להתייחס ליידיש אחרת? 3) יתר על כן, אנו יודעים גם כי הרמב"ם כותב בהערותיו על פִּיוּטִיוּת בחתונות שמה שחשוב אינו השפה הספציפית אלא התוכן. 4) כנקודה נוספת, הרמב"ם קובע כי מותר לכתוב ספר תורה ביוונית עתיקה, והוא אומר את זה אף על פי שזו הייתה שפתו של עם יווני קדום שעסק ברשימת רעות אינסופית. אולי נראה שגם זה מרמז כי אין לגנות ולהשליך את יידיש רק משום ואע"פ שזו השפה הייתה ועודנה שפת האם של היהודים האירופאים הפגאניים במשך מאות שנים - ושבאמצעותה הם עסקו בעל-פה, והפיצו בעל-פה, את הרעל האלילי שלהם, כפי שהם ממשיכים לעשות כיום.
  • כשמשהו טוב קורה, נהוג לרבים בימינו להכריז 'ישתבח שמו!' 1) האם זה תרגול טוב? 2) מה, אם בכלל, הביטוי המקביל בו השתמשו אנשים בתימן? 3) מה, אם בכלל, הביטוי המקביל שהרמב"ם מייעץ לנו להשתמש בו?
  • היכן הרמב"ם כתב דבר בסגנון שאין לקבל את מה שלא מתקבל על השכל. אני זוכר שרבי שמואל בן חפני גאון כתב דברים בסגנון, אבל אם אני לא טועה אף הרמב"ם כתב דברים דומים.
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה.

ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי מרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה: "שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!