מרץ 31

כיסוי ראש לאשה פנויה

4 תגובות

נערך לאחרונה: אפר׳ 2

איך מעוצבת ומגובשת דעתכם בנושא ההלכתי של כיסוי ראש לפנויות?

 

איסו"ב כ"א י"ב:

"לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק אחת פנויה ואחת אשת איש, ולא תלך אשה בשוק ובנה אחריה גזירה שמא יתפשו בנה ותלך אחריו להחזירו ויתעללו בה הרשעים שתפסוהו דרך שחוק."

 

מדוע בתימן נהגו ללכת עם כיסוי ראש לנשים מיום לידתן? מאיזה גיל התכוון רבנו שהיא חובה ללכת עם כיסוי ראש?

 

אני יודע שאני נוגע בנקודה רגישה אבל הדברים צריכים להישאל ולהתדיין; ומסיבה זו אני שמח כי בפורום כאן אנחנו יכולים לבצע 'שחיטת פרות קדושות' תוך מטרה אחת: אמת!. דברי הרמב"ם כידוע נאנסו על ידי תאבי בצע שהצטרכו למצוא קולות לקהילות ששילמו משכורות. אבל כל מבקש אמת יודע בדיוק למה הרמב"ם התכוון.

 

האם יש מישהו אחד מכל הרמב"מיסטים בישראל שבנותיו הפנויות הולכות בכיסוי ראש?

 

האם ההתנהגות של מרי בנושא ואיך שנהגו אשתו ובנותיו ונכדותיו הוא 'מעשה רב'? מדוע דוקא במה שנוגע לנושאי צניעות הייתה הקלה? האם מנהגי תימן היו סתם מחמירים ובסך הכל למדו מתרבות הערבית המקומית כפי שמתארים הכותבים הפוסט מודרניים תוך כדי חלחול רעיונות פמיניסטיים לכלל הציבור? (ר' כאן למשל)

 

אז זה התחיל בסילוק כיסוי הראש המסורתי של יהודי תימן לפי הרמב"ם, והמשיך בשבח הפאה (וכמו שהחב"דניקים אומרים "זה מהודר יותר ממטפחת, כי לא רואים את השיער שבורח") שסיכמנו בעבר שהיא אסורה לפי הרמב"ם, אחר כך זה המשיך לכובע שהשיער מבצבץ ונראה היטב מכל צדדיו.

 

"בסרט היא שואלת את סבתה איך היא תמצא מישהו גדול כמו הרב – הסבתא עונה: כשהתחתנו הוא לא היה גדול אני גידלתי אותו."

 

 

 

 

אשת מרי

 

 

מה רע בזה? ומה כל כך קשה בזה?

 

מרץ 31נערך: מרץ 31

מצאתי גם כן התייחסות של הרב רצון לנושא שמציג את הסוגיה באופן יפה מאוד כפי הפשט מסוגיית התלמוד ועד להגת הדעות השונות, ואז מגיע החלק שעובר לשבח את פסיקות מרי בנושא:

ציטוטים נבחרים:

"זה דין תורה, זה לא מנהג, זה מחייב",

"ליסטים כבשוה".

"אבל למרות שכך הוא אומר, סוף סוף הוא מתמודד עם מציאות החיים."

"מה עושים עם הלימוד בבית הספר כבר אמרנו, מה לעשות, זו המציאות, אסור לשבור את הילדה, אסור לעשות אותה ליחודית, היא תסתבך, ובוודאי תלך בלי כיסוי ראש, אין מה לעשות"

(בהמשך הוא משבח את מרי ש'התיר בעוז' את הפאות הנכריות)

 

יש כאן יחס אמיבוולנטי לדבר שאסור מהתורה?

 

https://www.youtube.com/watch?v=ZdtKAkoYNVI

אפר׳ 1נערך: אפר׳ 1

בעוונותינו המרובים (ואיני אומר זאת כקלישאה) אנחנו רחוקים מן האמת בדברים רבים, יש מהם שאנחנו מסוגלים ללכת בדרך האמת למרות כל גלי הרפש והטיט, ויש מהם (בודדים אמנם) שאין אנו מסוגלים ללכת בהם בדרך האמת, כי אנחנו מחויבים לכללי התנהגות מסוימים שהחברה מכתיבה לנו בעל-כורחנו או שבעוונותינו אין אנו מסוגלים לעמוד בפרץ.

 

אין לי ספק שיום יבוא, ואולי לא רחוק כל כך, שבו יקומו בתי ספר לפי משנת הרמב"ם, לבנים ולבנות, ובבתי הספר לבנות ינהיגו לבנות לחבוש כיסוי ראש גם לפנויה כפי דין תורה, ואולי בדרך זו לאט-לאט תחזור עטרה ליושנה -- תרתי משמע.

 

לגבי אמירתה של אשתו של מָרי, מדובר באמירה תמוהה מעט, וכי היא גידלה את מָרי? וכי היא לימדה אותו? וכי היא כלכלה אותו? ובמיוחד שמָרי הכניס לה משכורות שמנות ומפוטמות ולא הייתה צריכה לעבוד לפרנסתה ולפרנסת ביתה.

 

וזכורני שמָרי פיזר בכמה מקומות בודדים ברחבי כתביו רמיזות שמביעות אכזבה גדולה מבני משפחתו שאינם שומעים לו ואינם הולכים בדרכיו (איני זוכר כעת היכן), ודי לך לראות את שאלתו של מָרי לאחד מבניו בספר "הולך תמים" שכתב לו מלה אחת גדולה על כל המכתב: "אייכה?". ואף מספרים על מָרי שהתקשרו אליו פעם אחת וביקשו את הרבנית, והוא השיב "אין כאן רבנית", וכאשר שאלו אותו מדוע אמר כן, השיב: "אם אדם לומד הדבר הופך את אשתו לרבנית?" -- נראה אפוא שמָרי לא היה מסכים כלל עם אמירתה של אשתו.

 

כמו כן, פעם אחת כאשר שמע אבי הי"ו את נכדו של מָרי -- עופר, מדבר בעברית קלוקלת בכנס השנתי לזכרו של מָרי ב"היכל שלמה", והופך את החי"ת לכ"ף ואת העי"ן לאל"ף, עלה לבמה ושאל אותו בלחש: "אינך מתבייש לדבר בעברית קלוקלת לפני מאות אנשים, ועוד בטקס לזכרו של סבך?".

 

ראוי להוסיף, כי חותני הי"ו נהג להקפיד על בנותיו ללכת תמיד עם שיער אסוף, וזו לפי דעתי מעלה גם אם לא הולכים עם כיסוי ראש, ובדורנו אם לא ניתן להקפיד על כיסוי ראש לפנויה חובה לכל הפחות להשתדל להקפיד עם הבנות ללכת עם שיער אסוף תמיד וזה ניתן להשגה.

אפר׳ 2נערך: אפר׳ 2

אני באמת שואל בתום לב ואולי אפילו בכאב.

מי קבע מה זה מסוגלים?

אם עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ישנו את דעתם בנושא הזה, תהיה מזה שכונה שלימה ואולי אפילו עיר. הרי כולם אומרים את אותו הדבר ובעצם מנציחים את המצב הקיים שהוא לא אמת. למתי אמור להידחות הצירוף של כל אלו שבאמת רוצים ללכת בדרך האמת? המצב כיום בכל מה שקשור לצניעות התדרדר ביותר ובאופן ישיר זה משפיע על תחומים רבים. רבנו הבהיר את הנושא הזה במקומות רבים באופן שאינו משתמע לשני פנים. דוקא כאן אשתמש בציטוט ממה שכתבת במאמר בנושא כשרות ספרי התורה בימינו "דעת הרמב"ם מטלטלת מאוד והשלכותיה לא פשוטות, ברם אין דבר שאין לו פתרון, ואם תהיה מודעות לנושא ונזכה לאהבת האמת, אין ספק שיצמח הרצון לפתור בעיה קשה זו. ויתרה מזאת, כדי לבנות את בית-המקדש יש להתמודד עם קשיים גדולים בהרבה, ואם לא נצליח להתמודד עם בעיה זו, כיצד נתמודד עם מסכת הבעיות מבית ומחוץ בכינון ממלכת כוהנים וגוי קדוש?", ודברי פי חכם חן.

 

 

אולי אני טועה, אבל דוקא אדם כמו מרי שהיה ת"ח ובעל השפעה על ציבור גדול, דוקא ממנו היינו מצפים לעמוד על הדברים האלה שהוא בעצמו חושב שהם "דיני תורה, לא מנהג, זה מחייב" - כמו שאמר הרב רצון. מאידך, אולי קל לנו לשפוט ממקומינו ואילו היינו במקומו היינו פועלים אחרת, אך דבר אחד כמו שציינת בכמה ממאמריך לא מסייע בזה, והוא עצם העובדה שמרי היה תחת מרותם מכיון שהעסיקו אותו ואולי בעל כרחו היה צריך 'ליישר קו' בדברים מסוימים.

 

בציטוט שהבאתי מאשתו אפשר לראות שכנראה ההתחברות לאלו שבזו את התורה וכיבו מאור הדת גרמו לענווה שתסתלק משם, ומי יודע אם גם כן לא לצניעות שהיתה בתימן. ואולי כדאי ללמד זכות ולומר שהיא אמרה את זה בדרך צחוק.

 

לגבי השיער האסוף לכאורה נראה שאין כל כך הבדל (בכל זמן שלא יוכח כך ממשנה תורה). ה'ראיה' מהמשנה שהביאו המתירים שוות ערך בדיוק לראיה המפורסמת של מעלה עשן כלשהו רבי. הרמב"ם בשום מקום לא חילק בין שיער אסוף לפזור.

כמו שאמרתי בציטוט שהבאת הכל מתחיל במודעות, ואם נזכה ומשנת רבנו תצליח להכות גלים בדורנו, אולי אכן נזכה שרבים יבינו שמדובר בעניין חשוב מאד. ברם, לי אין כוח לכפות על בתי ללכת לגן עם "גורגוש", ונראה לי שהדבר יצער אותה מאד להיות שונה מכל שאר הילדות, כי ילדים הם לא בדיוק "מבינים" ועל כל שינוי וחריגה הם מהר מאד לועגים ומביישים. וגם בשלב מאוחר יותר כאשר היא תלמד רק עם בנות, איני רואה אפשרות שהיא תחבוש כיסוי ראש ותסכים להיות שונה מכל העולם.

 

ולכן אמרתי שהדרך היחידה לקיים את ההלכה הזו היא על ידי הקמת בית ספר לבנות שבו כל הבנות ילכו עם כיסוי ראש, וכך יתרגלו כולן לשינוי זה, ואף יחנכו בזאת את כל שאר הנשים וכל שאר הפלגים והכיתות ביהדות שזה אפשרי. אך ללא גיבוי של מוסד חינוכי משמעותי, איני יודע אם יש כוח לאדם פרטי לכפות על בנותיו לנהוג כן בימינו, אלא אם כן מדובר בבת חכמה מאד שתעשה זאת מתוך הכרה פנימית עמוקה, אך שוב, לא מדובר בילדה קטנה אלא בבת גדולה שהגיעה להכרה מאד נעלה.

 

מחילה, אך לגבי השיער האסוף אני חולק עליך, ואף שההלכה התלמודית לא עשתה חילוק כזה, אין זה אומר שאין לעניין זה משמעות, ולא דנו בזה כי לא הייתה בעיה כזו בימי חכמי התלמוד ולא עלתה על דעתם. אך אין לי ספק שיש לעניין זה חשיבות בימינו, ויש להשתדל בכל מה שאפשר, ולא להרים ידיים ולומר אם אי אפשר להורות ללכת עם כיסוי ראש, אז ממילא אין טעם להשתדל ללכת עם שיער אסוף.

Newest Posts
  • כתלמידי הרמב"ם מה צריכה להיות הגישה שלנו לשפת היידיש? 1) זה נכון ששפה זו הייתה ועודנה שפת האם והשפה העיקרית של לימוד בעל-פה של היהודים האירופאים הפגאניים במשך מאות שנים, אבל זה גם נכון שכשיהודים בתקופת התנ"ך והחז"ל דיברו בדרך כלל בעברית ובארמית הם השתמשו בלשונות האלה לכל מיני התנהגות חוטאת. עם זאת, בוודאי שלא נטען שמסיבה זו עלינו לגנות ולהשליך עברית וארמית. אז מדוע עלינו להתייחס ליידיש אחרת? 2) בנוסף, הזוהר ורבים מכתבי האריזול הם בארמית, וכתבים קבליים וחסידיים רבים נכתבים בעברית; עם זאת, בוודאי שלא נטען שמסיבה זו עלינו לגנות ולהשליך עברית וארמית. אז מדוע עלינו להתייחס ליידיש אחרת? 3) יתר על כן, אנו יודעים גם כי הרמב"ם כותב בהערותיו על פִּיוּטִיוּת בחתונות שמה שחשוב אינו השפה הספציפית אלא התוכן. 4) כנקודה נוספת, הרמב"ם קובע כי מותר לכתוב ספר תורה ביוונית עתיקה, והוא אומר את זה אף על פי שזו הייתה שפתו של עם יווני קדום שעסק ברשימת רעות אינסופית. אולי נראה שגם זה מרמז כי אין לגנות ולהשליך את יידיש רק משום ואע"פ שזו השפה הייתה ועודנה שפת האם של היהודים האירופאים הפגאניים במשך מאות שנים - ושבאמצעותה הם עסקו בעל-פה, והפיצו בעל-פה, את הרעל האלילי שלהם, כפי שהם ממשיכים לעשות כיום.
  • כשמשהו טוב קורה, נהוג לרבים בימינו להכריז 'ישתבח שמו!' 1) האם זה תרגול טוב? 2) מה, אם בכלל, הביטוי המקביל בו השתמשו אנשים בתימן? 3) מה, אם בכלל, הביטוי המקביל שהרמב"ם מייעץ לנו להשתמש בו?
  • היכן הרמב"ם כתב דבר בסגנון שאין לקבל את מה שלא מתקבל על השכל. אני זוכר שרבי שמואל בן חפני גאון כתב דברים בסגנון, אבל אם אני לא טועה אף הרמב"ם כתב דברים דומים.
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה.

ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי מרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה: "שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!