הרמב"ם על לימודי מדעים

תלמוד בבלי חגיגה טו. אחר קיצץ בנטיעות עליו הכתוב אומר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך מאי היא חזא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל אמר גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי שמא חס ושלום שתי רשויות הן אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא אמרו ליה מאי טעמא כי חזיתיה לא קמת מקמיה איתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר יצתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים חוץ מאחר אמר הואיל ואיטריד ההוא גברא מההוא עלמא ליפוק ליתהני בהאי עלמא נפק אחר לתרבות רעה נפק אשכח זונה תבעה אמרה ליה ולאו אלישע בן אבויה את עקר פוגלא ממישרא בשבת ויהב לה אמרה אחר הוא. כנ"ל מי זה אכתריאל שנזכר בברכות? תניא א''ר ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני אמרתי לו יה''ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין ונענע לי בראשו. איך הרמב"ם מתייחס לסוגיות אלה? (ממליץ גם לעבור על החומר המובא כאן בויקיפדיה )

לפי היד החזקה כמובן. קשה לי להבין את לשון הרמבם הרבה פעמים.

1. לא מצאתי כל מקור בדברי הרמב"ם שמציין להגדיל את העי"ן והדלי"ת במזוזה כפי שנהוג, ואני חושש שמקורו בשיבוש אחר בדברי הרמב"ם. 2. לעומת המזוזה, על התפילין מצאנו בספרים עם 'התיקונים', בשם רבינו (סת"ם ב,ו): פרשה שלישית: שמע עי"ן של שמע גדולה, דל"ת של אחד גדולה , מאדך חסר, לבניך מלא, בביתך בלא יו"ד שנייה, ובקומך מלא, לאות מלא, ידך חסר, לטטפת חסר שני ואוי"ן, עיניך מלא, מזזות חסר וא"ו ראשונה, ביתך בלא יו"ד שנייה, ובשעריך מלא. במבט ראשון, אפשר לומר שהעתיקו את האותיות הגדולות מתפילין גם למזוזה. אבל במבט מעמיק יותר נמצא שהרמב"ם לא כתב דבר כזה גם בתפילין. וכך הוא הנוסח במהדורת מרי קאפח (ומקבילי): פרשה שלישית ( דברים ו,ד-ט )--שמע, מאדך חסר, לבניך מלא, בביתך בלא יוד שנייה, ובקומך מלא, לאות מלא, ידך בלא יוד שנייה, לטטפת חסר שני ואוין, עיניך מלא, מזזות חסר ואו ראשונה, ביתך בלא יוד שנייה, ובשעריך מלא. מרי קאפח מעיר על אתר: גם יצחק שילת מעיר: למרות כל האמור, זה לא הפריע הן למרי קאפח והן למכון משנה תורה להציג מזוזה שבה דברים שהרמב"ם לכאורה לא הזכיר. כך צילום פרשה שלישית במהדורתו של מרי"ק: כך צילום המזוזה במהדורתו של מרי"ק: במהדורת מקבילי אף הציג מזוזה עם אותיות גדולות אף יותר: פרשה שלישית: במזוזה אף הגדיל לעשות וכתב "ושאר פרטי כתיבתה כמוזכר בהלכות" (!). אולי יש כאן מי שיאמר לנו היכן זה כתוב בהלכות? אשמח מאוד להחכים.