יוני 13

הרב רצון ערוסי - שכר הדיינים והרבנים בהלכה

21 תגובות

נערך לאחרונה: יוני 13

נראה שלרב יש כמה נקודות חשובות בנושא זה. זה יהיה מאוד מועיל אם מישהו יכול לתת תשובה מפורטת לטענות שלו.

https://net-sah.org/video/41217

יוני 13נערך: יוני 13

עייפנו מהדברים הארוכים (וידאו במשך שעתיים! הרוצה לשקר ירחיק עדותו?). אולי תוכל לכתוב את הנקודות החשובות שראית ושלא נדונו עד כה?

 

הדבר הנכון לעשות אם יש הוכחות הוא לתמצת אותם ולכתוב אותן באתר שלו. אגב, גם אם היה היתר על פי הרמב"ם (ואין…), אז ברבנות שפועלת נגד דרכו של הרמב"ם בוודאי אין היתר להשתתף…

 

אני מניח שראית את המאמרים בדף הראשי של האתר ואת התגובות שם. הם עסקו בין היתר בכמה מה'הוכחות' להיתר למיטב זכרוני.

 

כמו כן יש אשכול שלם כאן בפורום שמטרתו לאסוף כל ראיה והוכחה. עד עתה נכשלנו למצוא היתר.

יוני 13נערך: יוני 13

 

האמת היא שאני לא חכם כמוך וכמו מורי אדיר. לכן, בניגוד לכם, אני לא מוסמך להעריך באופן מלא את טענות הרב. עם זאת הייתי מציע את הדברים הבאים. כן, נכון שהסרט ארוך, ואכן, באופן אידיאלי, הוויכוחים האלה היו חייבים להיכתב. אבל במציאות יש רק את הווידאו, ועל המרדף האולטימטיבי של האמת, אני חושב שזה חשוב למצוא זמן לצפות בווידאו, עם עט ונייר, לרשום הערות כדי להגיב לאחר מכן. אני גם חושב שזה יהיה מאוד לא אידיאלי בשבילי לסכם את הנקודות שלו כי אולי אני אעשה את זה בזול או לא נכון. עדיף לשמוע אותם ישירות מהרב, בסרטון. אני יודע שזה מתסכל לראות וידאו ארוך כזה, אבל בבקשה הרשה לי להציע שזה בהחלט מחיר ראוי לשלם על האמת - במיוחד בעניין זה כל כך חשוב, יסודי

ורלוונטי.

 

יתר על כן, אריסטו והרמב"ם כבר לימדו אותנו שבמצבים אלה עלינו לשים בצד את כל הרגשות וההטיות הרגשיות, ועלינו להתמקד רק בטיעוני בני שיחנו. הדבר היחיד שחשוב הוא האם טענותיהם נכונות או שגויות. אנחנו חייבים להישאר ממוקדים לחלוטין על זה, ולא להיות מוסח על ידי שום דבר אחר.

יוני 13נערך: יוני 17

 

אני באמת מתפלא, הרי דברי הרמב"ם באמת פשוטים מאוד עד כדי כך שאפילו החולקים שהם לא מעט (ונוגעים בדבר…) לא הכחישו זאת ואף כתבו שאינם מסכימים לדבריו. יתירה מכך, אפילו מרי קאפח שהוא מורו ורבו של הרצ"ע למיטב זכרוני הסכים עם זה וכתב שההיתר מסתמך על עת לעשות לה' הפרו תורתך, ואם זה מותר מעיקר הדין לפי הרמב"ם, מה שייך כאן עת לעשות לה' הפרו תורתך?!

 

שנית, ידידי היקר אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה להבא לא להחטיא אותי במחשבת גאווה, ולא תזלזל ותטעה בהערכתך כלפי עצמך.

 

 

 

יוני 13נערך: יוני 13

תודה לך, ידידי, על המילים הטובות שלך. אני מבין את התסכול העמוק שלך כאן. אבל בבקשה למצוא את הזמן ואת הטוב בתוך הלב שלך כדי לצפות בסרטון. הרב ארוסי התבקש להגיב. הוא הגיב עכשיו בפירוט רב. הרי שעכשיו מוטלת עלינו האחריות להקשיב במלואו לתגובתו, ואז להשיב לו בצורה הנכונה - בהיעדר מוחלט של רגש, ובמיקוד מלא, לא בו, אלא רק בטיעוניו.

 

 

בבקשה, תן לי לציין בכבוד: אריסטו והרמב"ם כבר לימדו אותנו שבמצבים אלה עלינו לשים בצד את כל הרגשות וההטיות הרגשיות, ועלינו להתמקד רק בטיעוני בני שיחנו. הדבר היחיד שחשוב הוא האם טענותיהם נכונות או שגויות. אנחנו חייבים להישאר ממוקדים לחלוטין על זה, ולא להיות מוסח על ידי שום דבר אחר

אם הבנתי אותו נכון, הרב העלה את הטענות הבאות במצגת הווידאו שלו: איננו יכולים לקחת כסף להוראת תורה או למתן פסק הלכה. אבל מותר לנו לקחת כסף עבור כל שאר השירותים שרב או דיין מעורב בהם. לדוגמה, דיין מבלה שעות רבות מאוד בניתוח תיקיות משפטיות של הצדדים השונים בבית דין - תיקיות שהעורכים נותנים לו. והרבנים נוהגים לבלות הרבה זמן בכתיבת מסמכים משפטיים שונים עבור המתדיינים. ולפעמים הרבנים מתבקשים לכתוב כתובה. ולעתים קרובות רבנים מבלים הרבה זמן במתן עצות לאנשים במגוון רחב של נושאים. כמו כן אסור לגבות כסף על מנת ללמד תורה, אך מותר לגבות כסף לצורך הכנה וסימון בחינות ולפעילויות אחרות שהמורים נדרשים לעשות. הוא גם אמר שבישראל יש אוכלוסייה גדולה מאוד, ולכן הציבור זקוק לדיינים שיוכלו לענות על שאלותיהם ולספק את צרכיהם כל היום. זה כבר לא כמו קהילה קטנה בתימן שבו לא היה צורך דיינים במשרה מלאה. אם הדיינים בישראל לא היו זמינים במשרה מלאה, לא היו מספיק דיינים כדי לספק את כל הצרכים של אוכלוסייה כה גדולה. הוא אמר כי הציבור הנוכחי רוצה כי הדיינים שלהם יהיה זמין להם בדרך זו.

 

יוני 16נערך: יוני 17

 

 

1. רב ראשי מקבל את המשכורת לא על מילוי טפסים אלא על כך שמשמש בתפקיד העיקרי של פוסק הלכות - "מורה צדק" ודורש דרשות תורניות (בשמחות ולוויות ובכנסים שונים שנדרשים בובות). מסיבה זו הוא נבחן על ההלכות בשולחן ערוך. הדברים האחרים הם משניים. כל רב ראשי נתפס בעיני הציבור כמי שעוסק ב'מקצוע תורני', הוי אומר הוא רכש ידע תורני כללי וכעת מתפרנס ממנו. אפילו שכר בטלה שהוא לא פרנסה לא הותר אלא למי שדן במשפט ובזמן הבטלה מהמלאכה.

 

 

"כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם, ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן, ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות. ".

 

 

הדברים שהעלית בתגובתך בעצם יוצרים מצג שווא של מה שנקרא בשפת חכמים "הבלעה", כלומר הוא לא מרוויח על התפקיד התורני שלו אלא על כך שהוא כותב כתובות ומסמכים משפטיים. ייתכן שהרצ"ע אכן עושה כך, אבל אני לא מכיר בזמנינו אף רב שכותב כתובה בדיו וקסת. הכתובות מוכנות ומודפסות וכל מה שנשאר שם לעשות זה להוסיף את השמות ותאריך, דבר שיכול דקה או שניים, תוכן הכתובה לא ניתן לשינוי בדרך כלל.

 

בכל אופן, קרית אונו כמו עיר אחרת תוכל להסתדר יפה מאוד מבחינה רוחנית ותורנית גם אם הרב הראשי שלה יעסוק בעריכת דין או בהרצאות למשל, ובערבים או אחר הצהריים יוכל למסור שיעורי תורה או לקיים דיונים תמורת שכר בטלה למי שירצה דוקא אצלו. וכי תלמיד חכם מצווה לענות על שאלות הלכתיות תמורת משכורת בלבד? לא ברור אפוא מדוע הכל תלוי במשכורת, בזמן שבעבר תלמידי חכמים היו באמת רעבים לפת לחם וההזדמנויות התעסוקתיות היו בהרבה יותר מועטות מאשר זמנינו, ולמרות זאת הרמב"ם יצא חוצץ נגד מנהג רע זה ולא אמר עת לעשות לה' הפרו תורתך כמו רוב ככל אלה שאמרו את זה בזמן שהם מקבלים את המשכורת המנופחת.

 

אם לרב מסויים כל כך חשובה הרוחניות של עיר ספציפית הוא יכול היה לעסוק במלאכה מספר שעות ובשאר זמנו לתרום את חלקו לעיר הן בשיעורי תורה בחנם (ולא כחלק ממשרת הרבנות בשכר) והן בדיינות והיה עושה קידוש השם והיה מרבה תלמידי חכמים וככה היחס של תלמידי החכמים ביחס לשאר תושבי העיר יגדל, ויהיה קידוש השם. אפשר אפילו להתנות שלא יהיה רב אחר חוץ ממנו בעיר. במצב הנוכחי כולם מבינים שכל הרבנויות למיניהם מערבים פוליטיקה וכסף וזה מרחיק מהדת. זה המצב למרבה הצער.

 

 

הטענה שישראל היא לא תימן היא מגוחכת, מכיון שהיהודים חיו שם בדוחק גדול מאוד ודוקא שם היה אפשר למצוא כל מיני היתרים וזה לא קרה. בתימן כולם עסקו במלאכה למרות הכל. אין שום הבדל אם יהיו שני רצ"עים בקרית אונו, שכל אחד מהם יעסוק במלאכה מכובדת חצי יום (הידעת מה שכרו השעתי של מרצה באקדמיה? הידעת מה שכרו של עו"ד?) ובחצי השני בהתנדבות יעסוק בדברי תורה. אחת הסיבות לכך שהחברה בישראל נשארת חילונית היא מהסיבה שנחשפו למוסד הרבני שעושה חילול ה'. הציבור החילוני לא מטומטם בנושא זה, והם מבינים שמדובר בתעשיית כסף, כך שמוסד הרבנות הוא לא התקנה למצב זה אלא הקלקול, והתנועה להפרדת הדת מהמדינה לא בכדי גדלה מיום ליום אלא מפני דעת הציבור על מוסד הרבנות. זה לא סוד שאנשיו נבחרים באמצעות מהלכים פוליטיים של מפלגות כאלה ואחרות. יש שיאמרו כי הענווה רחוקה מאוד מאלה שנמצאים שם. בזמנינו, רבני ערים לא נקראים על ידי הציבור להיבחר, אלא הם בעצמם מגישים מועמדות... וזה אמור ללמד על מדת הענווה שלהם.

 

"בית דין של שלשה אף על פי שאין מדקדקין בהן בכל אלו הדברים צריך שיהא בכל אחד מהן שבעה דברים ואלו הן: חכמה, וענוה, ויראה, ושנאת ממון, ואהבת האמת, ואהבת הבריות להן, ובעלי שם טוב" סנהדרין ב, ז

 

"אמרו חכמים שמבית דין הגדול היו שולחים בכל ארץ ישראל ובודקין כל מי שימצאוהו חכם וירא חטא ועניו ושפוי ופרקו נאה ורוח הבריות נוחה הימנו, עושין אותו דיין בעירו, ומשם מעלין אותו לפתח הר הבית ומשם מעלין אותו לפתח העזרה, ומשם מעלין אותו לבית דין הגדול.

 

לפי ויקיפדיה "

בשנת 2013 הודיע הרב ערוסי על התמודדות לתפקיד הראשון לציון, אך פרש לפני הבחירות."

 

דיין המבלה שעות רבות בבית דין, אמור לקבל שכר משני הצדדים הבאים להתדיין אצלו בלבד, וגם אז הם צריכים לשלם לו שכר בטלה בלבד, ולא אמור לקבל משכורת מנופחת מהמדינה החילונית ששולטת בו והוא תלוי בה ואינה יכול להביע דעת תורה, וגם כאשר יכול להביע, דבריו שווים כקליפת השום. ראה ערך מצעדי הגאווה בירושלים ובתל אביב, והבן בקל וחומר מה שווי הרבנים הראשיים במקומות אלה.

 

המצב בימינו ידוע לכולם, שכל הרבנים הם בובות, ואפילו הרבנים בעצמם יודעים זאת, ורבים מהם לא אוכלים מההכשר שבהשגחתם. אין להם תפקיד רוחני אמתי בשונה ממה שהם חושבים. התפקיד שלהם הוא פוליטי ומהסיבה הזאת היה אפשר אולי להתיר את הכסף, אלא שלמרות התפקיד הפוליטי

 

ראיתי בעבר רב מסויים שמשחק משחקי ענווה, ואז חשבתי שכמובן הציבור לא מודע לדרך שבה נבחר רב עיר שעושה את עצמו כשה תמים ועושה הצגות נפלאות של עניו כאילו שחטפו אותו מהרחוב להיות רב והוא בטובו הואיל להסכים למשרה זו בקושי, ואילו היו נחשפים לדרך שבה הפך לרב עיר היו נדהמים מכושר המשחק.

 

וה' יצילנו משגיאות

יוני 16נערך: יוני 16

תודה על התגובה המפורטת שלך.

 

1) אני חושב שזה לא משנה מה הכותרת "רב" רשמית אומר. זה מה שחשוב מה העבודה בפועל. כיום רבנים רבים לא רק מעניקים דרשות ועונים על שאלות הלכתיות, אלא הם מבלים זמן רב בהיותם יועצי נישואים, עוזרים להורים בנושאים עם ילדיהם, אולי אפילו מציעים עצה עסקית, הם עוזרים לאנשים עם כל מיני בעיות אישיות, והם עוסקים בעניינים קהילתיים וכו '.

 

2) למה אנחנו צריכים לצפות מהם להציע את כל השירותים הללו בחינם? פסיכולוג רשמי או יועץ נישואין עולה אולי 100 דולר לשעה עבור שירותים אלה. אז למה הרב לא יבקש כסף עבור שירותים אלה? כן, הוא בהחלט צריך לגבות פחות. אבל האם הוא צפוי להציע את כל השירותים הללו בחינם? אם אכן שירותים אלה כלולים בחוזה המקורי שלו אז כמובן שהוא לא יכול לחייב תוספת עבורם. אבל אם הם לא, אז למה הוא צריך להציע את זמנו ואת המומחיות שלו בחינם? האם ההלכה באמת מצפה לכך?

 

3) יתר על כן, מורים ופרופסורים נדרשים לבלות שעות עצומות מחוץ לכיתה בהכנת שיעורים, וסימון בחינות,

והשתתפות בכל מיני פגישות וכדומה. האם עלינו לצפות מהם לעשות את כל זה בחינם?

 

4) יתר על כן, הרב ארוסי אמר שלפעמים הוא מעורב בתיק בבית דין, ולשני הצדדים עורכי דין, ועורכי הדין נותנים לרב תיקיות עבות של מסמכים שהרב צריך לקרוא לאט ובשיטתיות. זה לוקח שעות רבות.

אמר הרב כי הרמב"ם אינו אוסר תשלום על סוג זה של פעילות.

 

5) הרב ארוסי גם הראה מהספר 'הליכות תימן' כי בסאנה דיינים עבדו במשרה מלאה בימי שני וחמישי וקיבלו פיצוי כספי נוח על זמנם - אם כי לא עצום.

 

6) הרב ארוסי גם הראה בשם מארי קאפח בהלכות ת"ת ממכתבו של הרמב"ם לרבי יוסף בן יהודה עמוד קלד' שהרמב"ם לא אסר עליו לקבל תשלום אם אם הוא רוצה ללמד את הקהילה - ולכן צריך להפסיק את עבודתו ועכשיו הוא יצטרך הכנסה כדי לחיות, אלא "הרמב"ם אמר לו "ולקבל מהם איני מייעץ לך

יוני 16נערך: יוני 17

1. רב הוא רב ולא יועץ פסיכולוגי. הראיה לכך, שכדי להיות רב עיר צריך לעבור מבחני הסמכה בהלכה ונשיאת כושר הוראה (וכמובן קשרים פוליטיים למפלגות כאלה ואחרות) ואין שום דרישה להסמכה בייעוץ פסיכולוגי. רב יכול ללמוד את המקצוע הזה ולשמש כיועץ פסיכולוגי ולהרוויח מזה כסף ולהתפרנס מזה במשך כמה שעות, ובשאר הזמן ללמד בחינם ולהורות לציבור בחינם. למה צריך להיבחר לרב עיר מהצד התורני ועל בסיס זה לספק שירותים שונים? הגישה הזאת כשלעצמה פסולה. במשנת הרמב"ם כמעט ואין מושג כזה תפקיד תורני בשכר, למעט מקרים בודדים מאוד שנזכרו בהלכה והוזכרו בכמה מקומות.

 

2. אף אחד לא אסר להציע שירותים עריכת דין או ייעוץ פסיכולוגי בתשלום, אבל לא תחת המטריה של הרבנות וכחלק משירותי דת. אם הוא רק מספק ייעוץ פסיכולוגי וייעוץ משפטי, מדוע יש לחבר לכך את תפקיד הרבנות ולא להפריד אותו?

 

3. תורה לא דומה לשאר הדברים. מה אני בחנם אף אתם בחינם. לכן ההשוואה בין פרופסורים לבין תלמידי חכמים אינה נכונה.

 

4. אף אחד לא חולק שהרמב"ם לא חולק על שכר בטלה לדיינים, הוא מתיר זאת בפירוש אבל בתנאי שזה יהיה שכר בטלה בלבד!

 

5. אז מה אם יהיו כאלה שחטאו בתימן? אף אחד לא בא לומר שבתימן כולם היו מושלמים. לא חסרו שם כאלה שהאמינו בשדים ובזוהר ובכל השטויות האחרות. ייתכן שגם היו כאלה שהכסף משך אותם... אין הלכה אצל הרמב"ם שאומרת שכל מה שהיה בתימן קדוש ומקודש. תימנים כמו כולם גם כן לא חסינים מדברי ביקורת ושיפורים.

 

6. הציטוט מהאיגרת עוסק בראש הגלות! שזה תפקיד הגבוה והחשוב ביותר שהיה קיים בבבל, ובכל זאת הרמב"ם המליץ לו להשתכר מיגיע כפיו. מה היה חושב על רבני עיר בובות אפשר להבין לבד. בכל זאת, מכיון שמארי קאפח נגע בדבר חשדתי שמא תרגם זאת בעדינות או שמא מישהו הוציא את הקטע מהקשרו והחלטתי לבדוק בשאר המהדורות איך תרגמו את הקטע הזה והנה ראה זה פלא... ראו כאן בעמוד 80 - מהדורת מקיצי נרדמים (בהזדמנות זו אשמח אם תבדקו במהדורות נוספות של שילת ומהדורת קוק) )

 

"ועוד, אם תתמסר להוראה יבטל מסחרך. ולקבל מהם לא איעצך! אלא אפילו דרהם אחד מחייטות או נגרות טוב בעיני מראש ראשות הגלות. ואם תעשה עמם פרקמטיא תרד מנכסיך! ואם תקבל מהם, תתבזה! עצתי היא שתעשה יגיעך המסחר ולימוד הרפואה ובאותו הזמן תעסוק בלימוד תורה אמתי."

 

כעת בוא נשווה את הדברים להלכות תלמוד תורה:

"כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם, ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן, ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות."

 

לכן להבנתי אין כל הכרח לפרש בבדברי הרמב"ם באגרת שמותר להתפרנס מדברי תורה בתור רב ראשי או ראש ישיבה.

 

יוני 16נערך: יוני 16

אתה עושה כמה נקודות מצוינות כאן. אבל אני חושב שהנקודה השישית שלך, בשלב זה, אינה נכונה

 

בסרטון שכולכם מסרבים לצפות בו, הרב ארוסי אומר במפורש שהרמב"ם דיבר כאן על ראש הגלות. אבל העיקרון הוא אותו עיקרון! אם היה אסור לקחת כסף בנסיבות כאלה מדוע בשם השמים הרמב"ם אומר לו 'אני לא ממליץ לך לעשות את זה'! אם אסור לקחת כסף, הרמב"ם היה צריך להגיד לו שאסור! האם הוא אמר לו 'אני לא ממליץ לך לחלל את השבת' ?! האם הוא אמר לו 'אני לא ממליץ לך לאכול חזיר' ?! לא!

מהניסוח המדויק של הרמב"ם ניתן לראות כי בעוד הוא יעץ לו בבירור מכמה סיבות עיקריות לא לקחת מהם כסף, הוא לא אסר עליו לעשות זאת

 

דרך אגב, מכל הוידאו של הרב ארוסי, אני חושב שזה, במובן מסוים, היה הנקודה החזקה ביותר שהוא עשה. מסיבה זו אני מאוד מבקש שגם מורי אדיר יגיב על זה.

יוני 16נערך: יוני 16

אני מעתיק את מה שכתבת ואתייחס לכך:

"בסרטון שכולכם מסרבים לצפות בו, הרב ארוסי אומר במפורש שהרמב"ם דיבר כאן על ראש הגלות. אבל העיקרון הוא אותו עיקרון! אם היה אסור לקחת כסף בנסיבות כאלה מדוע בשם השמים הרמב"ם אומר לו 'אני לא ממליץ לך לעשות את זה'! אם אסור לקחת כסף, הרמב"ם היה צריך להגיד לו שאסור! האם הוא אמר לו 'אני לא ממליץ לך לחלל את השבת' ?! האם הוא אמר לו 'אני לא ממליץ לך לאכול חזיר' ?! לא! מהניסוח המדויק של הרמב"ם ניתן לראות כי בעוד הוא יעץ לו בבירור מכמה סיבות עיקריות לא לקחת מהם כסף, הוא לא אסר עליו לעשות זאת"

 

רגע של עברית:

קודם כל לא נזכר שם המלצה אלא עצה, ויש הבדל בין שתי המילים.

 

הרופאים אומרים לפציינטים: אני לא מייעץ לך לעשן כי זה מזיק. אז זה אומר שמותר?

אין שום הכרח לומר שאם אדם לא ממליץ אז הוא חושב שזה מותר. זו בסך הכל דרך לשונית לבטא דבר שהוא לא טוב.

By the same logic, for instance, if two people (Let's call them person A and B) have a conversation about person C. and person A says to person B "I'll beat person C strongly" and person B responds ""I'd not advice you to do so". Does it say that it's allowed to do so?

 

בנוסף לכך המשפט שהרמב"ם כותב בנוי בצורה כזאת שהמילה לייעץ מכוונת לשני דברים מה לא לעשות ומצד שני מה כן לעשות. וסביר להניח שמסיבה זאת הרמב"ם נקט לשון זו.

 

ולקבל מהם שכר לא אייעצך (=לעשות איסור זה) אלא אפילו דרהם אחד מחייטות או נגרות או אריגה בתורת שכר שכיר טוב בעיני מרשות ראש הגלות"

 

דברי הרמב"ם בהקשר המלא שם מדברים בעד עצמם. הרמב"ם לא חס על כבוד תלמידו במונחים של ימינו, שאסור לתלמיד חכם לעבוד, אלא הוא שולח אותו לעבוד במלאכה שירוויח ממנה אפילו דרהם אחד... כי הרמב"ם מסתכל בצורה אחרת מהנהוג כיום, כי לקבל שכר בעבור רבנות זה הביזיון הגדול. ומכיון שהרמב"ם כותב זאת בפירוש שורות בודדות בסמוך שאם יקבל יתבזה, מדוע יש להניח שהרמב"ם סובר שמותר לתורה להתבזות?

אני לא מבין איך אפשר להעתיק באופן מגמתי וחלקי את דברי הרמב"ם.

 

ולסיום ברוך ה' אשר לא השבית גואל, ראה דברי הרמב"ם בהלכות תמורה ד, יג:

"... וכל אלו הדברים כדי לכוף את יצרו ולתקן דעותיו, ורוב דיני התורה אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה לתקן הדעות וליישר כל המעשים, וכן הוא אומר הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת, להודיעך קושט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשולחך."

 

https://net-sah.org/video/41217 הרב ארוסי לא אמר שההוכחה ממכתב זה היא רעיון משלו. הוא הביא את זה ממורי יוסף. בסרטון הוא נותן את מספר הדף המדויק שבו מורי יוסף כותב את זה. אבל לא הבנתי לגמרי את המבטא של הרב ארוסי כשהוא נתן לקהל את מספר הדף, אז בבקשה תראו את הסרטון ב 2:15:37 למשך חמש שניות כדי שכולם יוכלו לקבל את המילים המדויקות שמורי יוסף כתב. אין דרך אחרת. זה ייקח רק חמש שניות. אנא אל תפרצו את הלב שלי יותר על ידי הסתייגות אפילו לראות את זה חמש שניות כדי לקבל את מספר הדף.

יוני 16נערך: יוני 17

זה לא חשוב של מי הרעיון הזה, אם הוא לא נכון אז הוא לא נכון. זה שזה נאמר על ידי מרי קאפח זה לא מקל על הבעיה אלא אף מחמיר אותה.

 

 

ובכל זאת ניענה לבקשתך ונעיין בדבריו בספר המדע עמ' רעז בטור השמאלי. לא ראיתי שהדיוק שדייק הרצ"ע נאמר בדבריו של מרי קאפח שבסך הכל העתיק בקצרה את דברי הרמב"ם באגרת מתוך מטרה להראות את דעתו של הרמב"ם על האיסור. יתירה מכך, הסיבה היחידה ("הצדקה אחת") שמסכם שם מרי קאפח להתיר הוא משום עת לעשות לה' הפרו תורתך. ואם לא היה בזה איסור, מה שייך "עת לעשות לה' הפרו תורתך"?

 

 

שים לב היטב לדברי מרי:

 

 

 

 

 

"לא ראיתי שהדיוק שדייק הרצ"ע נאמר בדבריו של מרי קאפח"

 

.אתה צודק. מה שכתבתי לעיל הוא שגוי. דיוק זה אינו ממורי קאפח. זה הרעיון של הרב ארוסי

יוני 16נערך: יוני 17

זה לא חשוב של מי הרעיון הזה, אם הוא לא נכון אז הוא לא נכון. אם זה נאמר על ידי מרי קאפח זה לא מקל על הבעיה אלא אף מחמיר אותה.

 

 

ובכל זאת ניענה לבקשתך ונעיין בדבריו בספר המדע עמ' רעז בטור השמאלי. לא ראיתי שהדיוק שדייק הרצ"ע נאמר בדבריו של מרי קאפח שבסך הכל העתיק בקצרה את דברי הרמב"ם באגרת מתוך מטרה להראות את דעתו של הרמב"ם על האיסור. הוא אף מחזק את דברי הרמב"ם באגרת על כך שמי שיקבל יתבזה, מדברי רס"ג באמונות והדעות - ראה כאן צילום להלן. יתירה מכך, הסיבה היחידה ("הצדקה אחת") שמסכם שם מרי קאפח להתיר הוא משום עת לעשות לה' הפרו תורתך. ואם לא היה בזה איסור לדעתו, מה שייך "עת לעשות לה' הפרו תורתך"? אלא מכאן שלא הייתה דעתו של מרי קאפח כך. ובכל אופן זה לא משנה לנו מה הייתה דעתו של מרי קאפח, אלא מה הייתה דעת התורה ומה דעת הרמב"ם, אבל כתבתי זאת להראות לך שהדברים המוצגים כפי שכתבת אינם נכונים.

 

 

 

 

 

 

שים לב היטב לדברי מרי:

 

 

 

 

אם כן, לא סביר להניח שמרי קאפח אפילו חשב על ראיה מסוג זה, מפני שהוא ידע והכיר היטב את דעתו של הרמב"ם בנושא. ואפילו לדעתו רק בזמנינו יש להתיר מהסיבה של עת לעשות לה' הפרו תורתך, כלומר הוא מסכים בעצמו שדעת הרמב"ם בזמן חיותו הייתה נגד זה והוא סבר שזה איסור גמור, ולכן מרי קאפח אמר שבימינו זה מותר מהסיבה של עת לעשות לה' .

 

 

בבקשה לראות איך מורי קאפח מסביר את המילה 'תתבזה'. אין זה מתייחס למילה שהרמב"ם השתמש בה בהלכות תלמוד תורה, אלא פירושה שהקהילה תשפיל אותו בעיניהם ובמעשיהם.

Newest Posts
  • היכן הרמב"ם כתב דבר בסגנון שאין לקבל את מה שלא מתקבל על השכל. אני זוכר שרבי שמואל בן חפני גאון כתב דברים בסגנון, אבל אם אני לא טועה אף הרמב"ם כתב דברים דומים.
  • "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם " (בראשית ג, כב) החשש לכאורה לא מובן, מפני שאם הקב"ה היה רוצה, אדם יכל לאכול מהעץ הזה כמה שהוא רוצה ולמרות זאת לא לחיות לעולם. כמו כן מה הסבר הפסוק הבא: וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים (בראשית ג, כד)
  • האם לפי הרמב"ם אסור להסתכל בירח, בקשת, בברכת כהנים, או אדם בברית של עצמו? על ההסתכלות בקשת נאמר בחגיגה טז ע"א: "כל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא בא לעולם מאי היא רבי אבא אמר זה המסתכל בקשת רב יוסף אמר זה העובר עבירה בסתר מסתכל בקשת דכתיב כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה '" לאיסור ההסתכלות בירח אין אפילו רמז תלמודי, אלא נזכר בספר 'חרדים' בשם הספר שושן סודות... ר' ספר האדם על הירח (מ. כשר) עמ' 16. לגבי האיסור של שתי אלה, מעבר לזה שהם לא נפסקו להלכה במשנה תורה, בהלכות יסודי התורה (פרק ב) משמע בדיוק להפך, שכדאי ורצוי להסתכל בירח או בקשת. סביר להניח שלדעת הרמב"ם הגמ' הנ"ל עוסקת ברמזים (וראו ג"כ פי' רבינו חננאל על אתר, שדעתו אינה ברורה לי כל כך בנושא "המסתכל בג' דברים עיניו כהות, בקשת... מפני שאלו כולן אתו להרהורי בכבוד השם "). האם יש איסור לאדם להסתכל בברית של עצמו? בקצרה, לא. " אסור להסתכל בברית קודש, בין שלו ובין של אחרים" ( זוהר ח"ב דף סו: וכן ח"ג דף פד) אדרבה, מהמקורות התלמודיים מוכח שלא מדובר בדבר איסור אלא בדבר חסידות, אך כרגיל ספר הזוהר עשה משמש ושיבש כהרגלו. ירושלמי מגילה א, יא: "ולמה נקרא שמו רבינו הקדוש שלא הביט במילתו מימיו" דוקא במקרה זה בשולחן ערוך אבן העזר כג, ז, היטיב לתאר את ההלכה בנושא: "חסידים הראשונים וגדולי החכמים התפאר אחד מהם שלא נסתכל במילה שלו, ומהם מי שהתפאר שלא התבונן מעולם בצורת אשתו מפני שלבו פונה מדברי הבאי לדברי האמת שהם אוחזות לבב הקדושים". ואם כבר עסקנו בנושא הזה, אז כדאי להזכיר שלדעת רבינו לנשוי מותר לאחוז בברית בשעה שנצרך לנקביו , וכל החילוק הנוסף בין העטרה לשאר האיבר מקורו בטור (אהע"ז שם): "כתב הרמב"ם ז"ל: אסור למי שאינו נשוי לשלוח יד במבושיו כדי שלא יבוא לידי הרהור, ואפילו מתחת טיבורו לא יכניס ידו כדי שלא יבוא לידי הרהור, ואם ישתין מים לא יאחוז באמה וישתין, ואם הוא נשוי מותר , ובין נשוי ובין שאינו נשוי לא יושיט ידו באמה כלל אלא בשעה שנצרך לנקביו. ואני כתבתי באורח חיים ( ס"ס ג' ) דאף נשוי אסור אם לא מהעטרה ולמטה לצד הארץ" . לגבי ברכת כהנים, כל האיסור היה בזמן בית המקדש כשהשתמשו בשם המפורש.
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה.

ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי מרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה: "שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!