מרץ 28

האם יש בסיס ל"פורים משולש" בדברי רבינו?

2 תגובות

פורים משולש למעשה מתחיל מליל שישי ומסתיים ביום ראשון ובעצם נמצא בטווח של שלושה ימים:

1) ליל שישי ויום שישי - קריאת המגילה.

2) יום שבת - כלום

3) יום ראשון סעודה משלוח מנות ומתנות לאביונים.

 

מה דעת הרמב"ם בזה / מה דעת מָרי בזה? (בפרט מכיון שגר בירושלים. ראיתי הכוונה לספרו זמנים ח"ב עמוד תתמג, אבל אין הספר בהישג ידי כרגע להסתכל בו)

 

כדאי לציין לשיטת הרלב"ח שהוא הבין מדברי הרמב"ם שהסעודה להיות בשבת ואז אין מושג כזה של "פורים משולש" (שנכתבו עליו ספרים שלמים...).

מאידך כנגדו: ירושלמי מפורש (שלפי שיטתו הוא נוגד לבבלי), הרדב"ז בהבנת הרמב"ם, והשולחן ערוך ועוד. יחד עם זאת, מכיון שזה לא משחק כדורגל של קבוצת נגד קבוצות אלא אנחנו מחפשים את האמת, לכן רציתי לדעת גם כן את דעתכם בהבנת דברי הרמב"ם ולהשתכנע בעצמי בכך.

 

 

מרי בהערה כט סוף פ"א הל' מגילה . נראה לו ברור בדעת רבנו שסעודת פורים, משלוח מנות לרעים ומתנות לאביונים (אין הכרח ליתן מעות אלא אפשר מיני אכלין) ,הכל נעשה בשבת במקומו ושיעורו. לא הוקדם אלא קריאת המגילה בלבד. והוא מביא דעת הרלב"ח ומסכים איתה

מרץ 30נערך: מרץ 30

יישר כוחך!

כדאי לציין שיש סברות לכאן ולכאן (הרדב"ז מדייק שזמנו לא בשבת והמהרלב"ח מדייק שזמנו בשבת). למיטב זכרוני שניהם ראו ברמב"ם כמרא דאתרא בארץ ישראל ועל פיו פסקו.

 

 

 

"מהרלב"ם סי' לב על הרמב"ם - "והוא הרב בזה המלכות, יש לנו לעשות מעשה על פיו

 

Newest Posts
  • כתלמידי הרמב"ם מה צריכה להיות הגישה שלנו לשפת היידיש? 1) זה נכון ששפה זו הייתה ועודנה שפת האם והשפה העיקרית של לימוד בעל-פה של היהודים האירופאים הפגאניים במשך מאות שנים, אבל זה גם נכון שכשיהודים בתקופת התנ"ך והחז"ל דיברו בדרך כלל בעברית ובארמית הם השתמשו בלשונות האלה לכל מיני התנהגות חוטאת. עם זאת, בוודאי שלא נטען שמסיבה זו עלינו לגנות ולהשליך עברית וארמית. אז מדוע עלינו להתייחס ליידיש אחרת? 2) בנוסף, הזוהר ורבים מכתבי האריזול הם בארמית, וכתבים קבליים וחסידיים רבים נכתבים בעברית; עם זאת, בוודאי שלא נטען שמסיבה זו עלינו לגנות ולהשליך עברית וארמית. אז מדוע עלינו להתייחס ליידיש אחרת? 3) יתר על כן, אנו יודעים גם כי הרמב"ם כותב בהערותיו על פִּיוּטִיוּת בחתונות שמה שחשוב אינו השפה הספציפית אלא התוכן. 4) כנקודה נוספת, הרמב"ם קובע כי מותר לכתוב ספר תורה ביוונית עתיקה, והוא אומר את זה אף על פי שזו הייתה שפתו של עם יווני קדום שעסק ברשימת רעות אינסופית. אולי נראה שגם זה מרמז כי אין לגנות ולהשליך את יידיש רק משום ואע"פ שזו השפה הייתה ועודנה שפת האם של היהודים האירופאים הפגאניים במשך מאות שנים - ושבאמצעותה הם עסקו בעל-פה, והפיצו בעל-פה, את הרעל האלילי שלהם, כפי שהם ממשיכים לעשות כיום.
  • כשמשהו טוב קורה, נהוג לרבים בימינו להכריז 'ישתבח שמו!' 1) האם זה תרגול טוב? 2) מה, אם בכלל, הביטוי המקביל בו השתמשו אנשים בתימן? 3) מה, אם בכלל, הביטוי המקביל שהרמב"ם מייעץ לנו להשתמש בו?
  • היכן הרמב"ם כתב דבר בסגנון שאין לקבל את מה שלא מתקבל על השכל. אני זוכר שרבי שמואל בן חפני גאון כתב דברים בסגנון, אבל אם אני לא טועה אף הרמב"ם כתב דברים דומים.
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה.

ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי מרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה: "שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!