8 אוג׳ 2018

האם לפי הרמב"ם צריך לברך לפני כל נטילת ידיים לתפילה?

6 תגובות

הרמב"ם כותב שצריך ליטול ידיים לפני כל תפילה. האם לפי הרמב"ם צריך לברך לפני כל נטילת ידיים לתפילה?

לפי הבנתי כן. ולפי דעתי הדבר מוסיף מאד להכנתו הרוחנית והפסיכולוגית של האדם לתפילה.

אמנם, רוב יהודי תימן לא קיבלו הלכה זו, ונראה ששגו בזניחתה.

אך בכל מקרה כידוע לך, ברכות אינן מעכבות מעשיית המצוה.

יישר כוח. תוכל להוכיח שהבנתך נכונה? אשמח לראות מקורות בנושא

תודה על דבריך. עיון קצר העלה כי הרמב"ם אומר זאת מפורשות, וזה לשונו בהלכות ברכות (ו, ב):

"כל הנוטל ידיו, בין לאכילה, בין לקרית שמע, בין לתפילה, מברך בתחילה אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים".

כן ירבו אוהבי הרמב"ם, כי ממקור אחד נובעת אהבתנו, מאהבה לה' יתעלה - ואוהביו כצאת השמש בגבורתו...

17 דצמ׳ 2018

אכן זהו פשט רבנו. גם מרי העלה כן בהערותיו ואף ציין שבמקומו בתימן נשאר כעין זכר לחובת נטילה גם במנחה שהיו טובלים ידיהם בתוך כלי. אולם נדמה לי שרבנו יסכים שבימינו אין חובת נטילה לתפילת ערבית , הן משום שבד"כ היא סמוכה למנחה ועדיין נט"י של מנחה נמשכת באשר לא היתה הסחת דעת והן משום שתפילת ערבית ביסודה היא תפילת רשות. ואני הקטן משתדל ליטול ידיים בברכה לפני מנחה.

רבנו לא חילק: "כל הנוטל ידיו, בין לאכילה, בין לקרית שמע, בין לתפילה".

Newest Posts
  • כתלמידי הרמב"ם מה צריכה להיות הגישה שלנו לשפת היידיש? 1) זה נכון ששפה זו הייתה ועודנה שפת האם והשפה העיקרית של לימוד בעל-פה של היהודים האירופאים הפגאניים במשך מאות שנים, אבל זה גם נכון שכשיהודים בתקופת התנ"ך והחז"ל דיברו בדרך כלל בעברית ובארמית הם השתמשו בלשונות האלה לכל מיני התנהגות חוטאת. עם זאת, בוודאי שלא נטען שמסיבה זו עלינו לגנות ולהשליך עברית וארמית. אז מדוע עלינו להתייחס ליידיש אחרת? 2) בנוסף, הזוהר ורבים מכתבי האריזול הם בארמית, וכתבים קבליים וחסידיים רבים נכתבים בעברית; עם זאת, בוודאי שלא נטען שמסיבה זו עלינו לגנות ולהשליך עברית וארמית. אז מדוע עלינו להתייחס ליידיש אחרת? 3) יתר על כן, אנו יודעים גם כי הרמב"ם כותב בהערותיו על פִּיוּטִיוּת בחתונות שמה שחשוב אינו השפה הספציפית אלא התוכן. 4) כנקודה נוספת, הרמב"ם קובע כי מותר לכתוב ספר תורה ביוונית עתיקה, והוא אומר את זה אף על פי שזו הייתה שפתו של עם יווני קדום שעסק ברשימת רעות אינסופית. אולי נראה שגם זה מרמז כי אין לגנות ולהשליך את יידיש רק משום ואע"פ שזו השפה הייתה ועודנה שפת האם של היהודים האירופאים הפגאניים במשך מאות שנים - ושבאמצעותה הם עסקו בעל-פה, והפיצו בעל-פה, את הרעל האלילי שלהם, כפי שהם ממשיכים לעשות כיום.
  • כשמשהו טוב קורה, נהוג לרבים בימינו להכריז 'ישתבח שמו!' 1) האם זה תרגול טוב? 2) מה, אם בכלל, הביטוי המקביל בו השתמשו אנשים בתימן? 3) מה, אם בכלל, הביטוי המקביל שהרמב"ם מייעץ לנו להשתמש בו?
  • היכן הרמב"ם כתב דבר בסגנון שאין לקבל את מה שלא מתקבל על השכל. אני זוכר שרבי שמואל בן חפני גאון כתב דברים בסגנון, אבל אם אני לא טועה אף הרמב"ם כתב דברים דומים.
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה.

ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי מרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה: "שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!