4 נוב׳ 2018

הלכות תפילה

4 תגובות

1. מה היא הכוונה הפשוטה של "מגן אברהם" שצריך לכוון בה ואם לא נתכוון בה לא יצא י"ח?

 

2. האם לפי רבינו צריך להצמיד רגליים בשעת הקדושה (בשמו"ע)?

 

3. האם לפי רבינו יש צורך באמירת "עושה שלום" בסוף השמונה עשרה?

 

4. האם לפי רבינו צריך לתת שלום (להטות הראש) לשמאלו (ימינו של הקב"ה) ואחר כך לימינו (שהוא שמאלו של הקב"ה) בסוף השלוש פסיעות? (ב (בתפילה ט, ב לא משתמע כך)

שבוע טוב

 

1) לפי מיטב הבנתי, מגן אברהם הכוונה מגן ישראל שהם בניו המובחרים של אברהם אבינו, ובא לרמוז כי הקב"ה שומר ומגן עלינו בזכות אבותינו הקדושים והטהורים ובראשם אברהם אבינו. כמו כן, כוונת המלים הללו ושאר התארים שבברכה זו, לבטא ולחנך להשקפה החשובה והיסודית שהקב"ה הוא המגן המושיע והמשגיח של עם ישראל, והוא יכול על הכול ואין שום דבר שנמנע מיכולתו, ובשלוש מלים: "אין כיוצא בך".

 

2) פוסק רבנו בהלכות תפילה (ה, ד): "כשהוא עומד בתפילה צריך לכוון את רגליו זו בצד זו" - משמע שיהיו מקבילות זו לזו, אך לא בהכרח שיהיו צמודות כפירוש רש"י ורגליהן רגל ישרה, כמלאכי השרת, כי למלאכי השרת אין רגליים ונבואת יחזקאל היא משל.

 

3) לא. את נוסח התפילה שבסוף ספר אהבה הוא מסיים בברכת שים שלום, ובהלכות תפילה (ב, יא) הוא פוסק כך: "בכל תפילה מן התפילות פותח קודם לברכה ראשונה ואומר יי שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך, וכשהוא חותם בסוף התפילה אומר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי, ואחר כך צועד לאחוריו". מדבריו עולה, שלאחר ברכת שים שלום, אומר יהיו לרצון וכו', ופוסע לאחוריו. ואינו חייב להוסיף ולהתחנן באמירת אלהי נצור ולא לומר עושה שלום וכו'.

 

4) כן, שהרי רבנו פוסק בהלכות תפילה (ה, י): "וכשגומר התפילה כורע ופוסע שלוש פסיעות לאחוריו כשהוא כורע, ונותן שלום משמאל עצמו ואחר כך מימין עצמו ואחר כך מגביה ראשו מן הכריעה".

11 נוב׳ 2018

יישר כוחך!

לגבי שאלה 2 אני שאלתי על עמידה בקדושה בחזרת הש"ץ ואתה ענית לכאורה על תפילת העמידה הפרטית. לא כך? למעשה שני הפירושים (הן של רש"י והן שלך) לא הכרחיים בדברי הרמב"ם לפי עניות דעתי.

ברוך תהיה.

תפילת עמידה כוללת את הקדושה, ולכן עניתי על תפילת העמידה כי דינן שווה. ולפי דעתי, כוונת רבנו שרגלי המתפלל לא יהיו במצב של רגל קדימה ורגל אחורה או כל תנוחה אחרת שאין ראוי לעמוד בה לפני מלך. כלומר, איני מפרש את דברי הרמב"ם, אלא מסביר פשט פשוט בדבריו: "לכוון רגליו זו בצד זו", משמע שהרגליים יהיו ישרות ומקבילות זו לזו, כמו שראוי לעמוד לפני מלך.

Newest Posts
  • כתלמידי הרמב"ם מה צריכה להיות הגישה שלנו לשפת היידיש? 1) זה נכון ששפה זו הייתה ועודנה שפת האם והשפה העיקרית של לימוד בעל-פה של היהודים האירופאים הפגאניים במשך מאות שנים, אבל זה גם נכון שכשיהודים בתקופת התנ"ך והחז"ל דיברו בדרך כלל בעברית ובארמית הם השתמשו בלשונות האלה לכל מיני התנהגות חוטאת. עם זאת, בוודאי שלא נטען שמסיבה זו עלינו לגנות ולהשליך עברית וארמית. אז מדוע עלינו להתייחס ליידיש אחרת? 2) בנוסף, הזוהר ורבים מכתבי האריזול הם בארמית, וכתבים קבליים וחסידיים רבים נכתבים בעברית; עם זאת, בוודאי שלא נטען שמסיבה זו עלינו לגנות ולהשליך עברית וארמית. אז מדוע עלינו להתייחס ליידיש אחרת? 3) יתר על כן, אנו יודעים גם כי הרמב"ם כותב בהערותיו על פִּיוּטִיוּת בחתונות שמה שחשוב אינו השפה הספציפית אלא התוכן. 4) כנקודה נוספת, הרמב"ם קובע כי מותר לכתוב ספר תורה ביוונית עתיקה, והוא אומר את זה אף על פי שזו הייתה שפתו של עם יווני קדום שעסק ברשימת רעות אינסופית. אולי נראה שגם זה מרמז כי אין לגנות ולהשליך את יידיש רק משום ואע"פ שזו השפה הייתה ועודנה שפת האם של היהודים האירופאים הפגאניים במשך מאות שנים - ושבאמצעותה הם עסקו בעל-פה, והפיצו בעל-פה, את הרעל האלילי שלהם, כפי שהם ממשיכים לעשות כיום.
  • כשמשהו טוב קורה, נהוג לרבים בימינו להכריז 'ישתבח שמו!' 1) האם זה תרגול טוב? 2) מה, אם בכלל, הביטוי המקביל בו השתמשו אנשים בתימן? 3) מה, אם בכלל, הביטוי המקביל שהרמב"ם מייעץ לנו להשתמש בו?
  • היכן הרמב"ם כתב דבר בסגנון שאין לקבל את מה שלא מתקבל על השכל. אני זוכר שרבי שמואל בן חפני גאון כתב דברים בסגנון, אבל אם אני לא טועה אף הרמב"ם כתב דברים דומים.
אור הרמב'ם.jpg

© כל הזכויות שמורות לה' יתברך ויתעלה.

ולכן, כל מי שרוצה להפיץ ולהאיר את אור הדעת בקרב הראויים לכך, תבוא עליו ברכה.

כל ביקורת תילמד ותתקבל בברכה ובתודה, מפני שדברי מרי יוסף קאפח הם מאור רב עוצמה: "שכל ביקורת, תהיה מטרתה אשר תהיה, יש בה מן הלימוד" (מבוא לתלים, עמ' יד).

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי!