ידוע שרבנו חותם את חיבורו המונומנטאלי בכותבו: "ולעולם לא יתעסק אדם בדברי
ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים האלו וכיוצא בהם, ולא ישימם עיקר
שאין מביאין, לא לידי יראה, ולא לידי אהבה"
רב אדיר, על אלו עניינים, לפי דעתך, מדבר כאן רבינו?
אלו הן הדברים אשר העיסוק בהם
אינם מביאים לאדם עובד ה", לא יראה ולא אהבה?!
והאם מילות אלו הן מילות אזהרה?, או שמא קביעת עובדה?!
שאכן, ההתעסקות, והמחשבות על עניינים אלו...
לא מוסיפות ולא כלום, ליראתו ואהבתו של האדם המאמין בה" רק מפני אלוהיותו!.
אודה לך אם תוכל לעזור לי להבין נכונה כוונתו של רבנו.
ה" יברך אותך!
ברוך תהיה!
רבנו חשש ובצדק, שהעיסוק באגדות ידרדר את האדם להזיות, כי רוב בני האדם מבינים את האגדות כפשוטן, וכמו שהוא כותב בהקדמתו לפרק חלק, שכך הם רוב בני האדם בעולם הדתי, כולל אלה שנחשבים לחכמי הדת, שהם סכלים נבערים בענייני מדע, ולכן כל פשטי האגדות בעיניהם הינם כפשוטם, והגיעו לשיבושים חמורים בהלכה ובהשקפה בעקבות זאת, ואפילו להגשמה ולאלילות.
לפיכך רבנו מזהיר את האדם שלא יתעסק באגדות, ומה עשו הסכלים?
חיברו ספרים אשר מכילים רק את אגדות התלמוד: "עין יעקב" ודומיו.
וכך הם למעשה הפכו את התלמוד ואת דת משה לסם המוות.
רב אדיר
למדתי את עין יעקב במשך שנה, עים הרב הראשי של חב"ד ארגנטינה, ואניני זוכר דבר, פרט להזיות הרבות הכתובות בספר זה שלפעמים פשוט לא ידעתי איך להבין מה שרצו חכמינו לומר, מה גם שלא פורשו לפי דרכו של רבנו אלא לפי דרכם של המינים, הם באמת מאמינים שקיימות סירנות בימים!
ביזבוז זמן יקר.
אך עדיין לא ענית לי, אני מבין שמדובר בהגדות ומדרשים, אבל רבנו התכוון לעניינים מסוימים דווקא, שאותם עניינים, אינם מביאים לאדם, לא יראה, ולא אהבה!
על אלו עניינים מדבר רבנו?
אלו נושאים שהאדם מתעסק בהם, לא מביאים יראה ואהבה?
תודה
לפי דעתי הרמב"ם לא מתכוון לכל ההגדות והמדרשים אלא רק בהגדות והמדרשים שעוסקים בעניינים אלו, כלומר זמן ביאת המשיח וסדר האירועים של תחיית המתים וגוג ומגוג. שהרי ההגדות והמדרשים כן מלמדים אותנו ידיעת השם. כך לפי ההקשר. דברים אלו לא מביאים לידי יראת השם כי לא משנה סדר האירועים הנ"ל שיהיו בעתיד.
תודה על תגובתך עידן.
אני מודע לעובדה להיותי מצווה לעבוד את ה" ולידע אותו כפי יכולתי.
תמיד חשבתי שעובד ה", הוא האדם הנגאל, הרי עבודת ה", איננה תכונה מולדת באדם, והאדם שמחליט לעבוד את ה", מפנה עורף לטבע הבהמי שבו, והוא לא עבד של תאוותיו, הוא האדם החופשי והנגאל, עם עצם קבלת עול מלכות שמיים, ועול תורה ומצוות.
ואם אכן עובד ה" הינו האדם החופשי והנגאל, למה כעיקרון הוא צריך משיח?
למה לפי דעתך, רבנו קבע כעיקרון, את האמונה בביאת משיח, כאשר לעם ישראל ניתנה תורה ללכת על פיה ולהגאל?
תודה וזכה למצוות.
באמת הרמב"ם באחת האגרות (השמד או תימן לא זוכר) כותב שבאמת גם אם לא יבוא משיח לא הפסדנו. אלא הרמב"ם כותב בכמה מקומות וגם בסוף משנה תורה שהמשיח יביא עימו שלווה לעולם ולא יהיו מלחמות וככה יהיה אפשר ללמוד ולהגיע לידיעת השם יותר בקלות. בדומה לכך ימינו הם דוגמא נפלאה. הרבה זמן שהיה מושקע בפעולות הכרחיות של פרנסה והבאת מזון והכנתו כיום לא הכרחי בגלל הטכנולוגיה וזאת הסיבה שהחכמה בימינו בדורנו היא יותר גדולה מאשר בשאר ההיסטוריה. כך שילד קטן יש לו יותר ידע מאשר מדען מלפני עשרות או מאות שנים. אפשר לומר שדורנו הוא דור המשיח רק שחסר את העניין של המלכות לפי היהדות האמיתית.
נעיין יחדיו בהלכות מלכים ומלחמות (יב, ה):
"ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך בדברי מדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהם, ולא ישימם עיקר, שאינן מביאין לא לידי אהבה ולא לידי יראה וכן לא יחשב את הקצין" וכו'.
נשים לב שרבנו כופל את דבריו: "ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך בדברי מדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהם".
לכאורה החלק המודגש מיותר לחלוטין, איזה צורך יש בו?
אלא נראה לי ברור, שרבנו מבקש, אגב ההרחקה מחישוב הקצין ומעיון במדרשות בענייני המשיח, גם להרחיק מעיון באגדות באופן כללי, מפני שרק מעטים מבינים אותן לאשורן, והן ממילא לא נועדו ברובן להמונים שאינם יודעים מדע.
ומדברים אלה אמשיך לראיה נוספת לסברתי: בהקדמת רבנו לפרק חלק, רבנו מתאר את בני האדם אשר לומדים את אגדות חז"ל כפשוטן והורסים את הדת וגורמים לנו להיות "עם סכל ונבל", ושם הוא מבאר שאלה הם כל עם ישראל!
ובמלים אחרות, הוא אומר למעשה שלימוד האגדות מזיק לעם ישראל!
כמו כן, כאשר רבנו מדבר שם על לומדי אגדות חז"ל לעומקן, הוא אומר שניתן לומר עליהם שהם "כת", כמו שניתן לומר על השמש שהיא "מין". ובמלים אחרות, לימוד האגדות מתאים אך ורק ליחידי סגולה, ועל כל השאר להתרחק מהן כמו מאש, כי כבר הוכחתי מדברי רבנו במקומות אחרים, שלימוד אגדות חז"ל כפשוטן הוא השער להזיות ולדמיונות, ואף למינות ולאלילות.
ואידך זיל גמור.
לדעתי אתה מתעלם מהמשפט שלעולם לא יעסוק בדברי ההגדות ובדברי המדרשות האמורים בעניינים אלו. כלומר דברי ההגדות מוסבים לעניינים אלו וזה סומך ונסמך. שהרי לפי ההקשר הוא מדבר על הגדות ודרשות בענייני משיח גוג ומגוג תחיית המתים וכדומה. וגם הסיבה שהביא הרמב"ם היא כי אינם מביאים לידי יראה ואהבה כי אין השלכה לידיעת השם בדברים אלו רק לידיעת סדר ההתרחשויות העתידיות. אם הסיבה היא כמו שכתבת הרמב"ם היה צריך לומר שזה מטעה את האנשים כפי שכתב בהקדמות. ולכן לדעתי עניין זה לא קשור לכאן.
לצערי הנך מתעלם משלושה דברים פשוטים וברורים:
הנך מתעלם גם מהשקפת רבנו בעניין חומרת האגדות ונזקן הגדול שהוא מתאר בפרק חלק (וכן במורה בכמה מקומות) ועליך לשנן היטב את דברי רבנו שם, כי הם מאד-מאד יסודיים ובסיסיים לכל מי שרוצה להבין את משנתו המחשבתית, וגם הנך מתעלם מן הכפילות הברורה שבדברי רבנו, וגם הנך מתעלם מכך שרבנו אומר מפורשות שהאגדות לא נועדו ל-99.9% מן העם אלא ליחידי סגולה בלבד.
כמו כן, כמה כבר מדרשים יש בעניין ימות המשיח? מדוע רבנו מאריך ואומר: "ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך בדברי מדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהם"? כמה כבר יש? אלא ברור שהכפילות והדגשים בעניין זה נועדו לכלול את כל אגדות חז"ל באשר הם. ודי לחכימא ברמיזא...
ואגב, מהו זה שרבנו מוסיף ואומר "וכיוצא בהם"? האין זה רמז נוסף?
ועל השלושה שנזכרו לעיל, נוספים עוד שני דברים שהנך מתעלם מהם:
הנך מתעלם מן העובדה שרבנו מורה במפורש שלא ללמוד אגדות, שהרי הוא אומר בהקדמתו למשנה תורה "שאין צריך לקרות ספר אחר ביניהם", ובמלים אחרות, חדל מלעיין בתלמוד על כל האגדות והמדרשים שבו!
זאת ועוד, הנך מתעלם גם מכך שרבנו הוסיף את ענייני חישוב הקצין, כלומר, בהלכה הנדונה הוא לא רק עוסק במדרשות בענייני ימות המשיח, אלא כמו שאמרתי בעניינים נוספים אשר מסוכנים למחשבה, ובכללן כמו שהוכחתי לדעתי בבירור, גם בענייני ההגדות אשר מסוכנות מאד להמונים -- וכמו שאנחנו רואים כיצד הדת האורתודוקסית השתבשה בעקבות לימוד התלמוד כפשוטו, וכמה השקפות רעות נספחו אליה כתוצאה מהבנת אגדות חז"ל כפשוטן.
והרעה החולה הזו גדולה מאד, וניתן לראות לה דוגמאות רבות גם בפירוש רש"י לתורה ולתלמוד, אשר החדיר לדת משה השקפות רעות רבות מאד כתוצאה מהבנת אגדות חז"ל כפשוטן.
ואפילו הראב"ד (אולי אשכנזי שאינו מאחיך יצליח לשכנע אותך) אומר על האגדות (תשובה ג, טו): "ויותר מזאת בדברי האגדות המשבשות את הדעות".