א בימי רבן גמליאל, רבו המינים בישראל, והיו מצירין לישראל, ומסיתין אותן לשוב מאחרי ה'. וכיון שראה שזו גדולה מכל צורכי בני אדם, עמד הוא ובית דינו, והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאילה מלפני ה' לאבד המינים; וקבע אותה בתפילה, כדי שתהיה ערוכה בפי הכול. נמצאו הברכות שבתפילה, תשע עשרה ברכות.
ב בכל תפילה משלוש תפילות אלו שבכל יום, מתפלל אדם תשע עשרה ברכות אלו על הסדר. במה דברים אמורים, בשמצא דעתו מכוונת ולשונו תמהר לקרות; אבל אם היה טרוד ודחוק, או שקצרה לשונו--מתפלל שלוש ראשונות וברכה אחת מעין כל האמצעיות ושלוש אחרונות, ויצא ידי חובתו.
ג וזו היא הברכה שתיקנו מעין כל האמצעיות: הביננו ה' אלוהינו לדעת את דרכיך, ומול את לבבנו ליראתך, לסולח היה לנו, להיות גאולים, רחקנו ממכאוב, ודשננו ושכננו בנאות ארצך, ונפוצים מארבע תקבץ, והתועים בדעתך יישפטו, ועל הרשעים תניף ידך, וישמחו צדיקים בבניין עירך ובתיקון היכלך, ובהצמחת קרן לדויד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך; טרם נקרא ואתה תענה, טרם נדבר ואתה תשמע, כי אתה הוא עונה בכל עת צרה וצוקה, פודה ומציל מכל צרה. ברוך אתה ה', שומע תפילה.
ד במה דברים אמורים, בימות החמה; אבל בימות הגשמים--אינו מתפלל הביננו, מפני שצריך לומר שאילה בברכת השנים. וכן במוצאי שבתות וימים טובים--אינו מתפלל הביננו, מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת.
אני לא מבין הלכה ד. האם חז"ל לא היו מסוגלים לכתוב טקסט שניתן להשתמש בו גם בחורף וגם במוצאי שבת? מדוע הם לא יכלו לכתוב כמה מילים נוספות שניתן להוסיף לתפילת הביננו
?בחורף ובמוצאי שבת
דומני שבשל חשיבות ירידת הגשמים בחורף חז"ל הורו להתפלל תפילה מלאה, ובמוצאי שבת בדרך כלל האדם אינו טרוד בתפילתו כי עדיין הוא לא הבדיל ושבוע החול טרם החל רשמית.
ראה הלכות תפילה פרק ב הלכות א ואילך:
א בימי רבן גמליאל, רבו המינים בישראל, והיו מצירין לישראל, ומסיתין אותן לשוב מאחרי ה'. וכיון שראה שזו גדולה מכל צורכי בני אדם, עמד הוא ובית דינו, והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאילה מלפני ה' לאבד המינים; וקבע אותה בתפילה, כדי שתהיה ערוכה בפי הכול. נמצאו הברכות שבתפילה, תשע עשרה ברכות.
ב בכל תפילה משלוש תפילות אלו שבכל יום, מתפלל אדם תשע עשרה ברכות אלו על הסדר. במה דברים אמורים, בשמצא דעתו מכוונת ולשונו תמהר לקרות; אבל אם היה טרוד ודחוק, או שקצרה לשונו--מתפלל שלוש ראשונות וברכה אחת מעין כל האמצעיות ושלוש אחרונות, ויצא ידי חובתו.
ג וזו היא הברכה שתיקנו מעין כל האמצעיות: הביננו ה' אלוהינו לדעת את דרכיך, ומול את לבבנו ליראתך, לסולח היה לנו, להיות גאולים, רחקנו ממכאוב, ודשננו ושכננו בנאות ארצך, ונפוצים מארבע תקבץ, והתועים בדעתך יישפטו, ועל הרשעים תניף ידך, וישמחו צדיקים בבניין עירך ובתיקון היכלך, ובהצמחת קרן לדויד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך; טרם נקרא ואתה תענה, טרם נדבר ואתה תשמע, כי אתה הוא עונה בכל עת צרה וצוקה, פודה ומציל מכל צרה. ברוך אתה ה', שומע תפילה.
ד במה דברים אמורים, בימות החמה; אבל בימות הגשמים--אינו מתפלל הביננו, מפני שצריך לומר שאילה בברכת השנים. וכן במוצאי שבתות וימים טובים--אינו מתפלל הביננו, מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת.
אני לא מבין הלכה ד. האם חז"ל לא היו מסוגלים לכתוב טקסט שניתן להשתמש בו גם בחורף וגם במוצאי שבת? מדוע הם לא יכלו לכתוב כמה מילים נוספות שניתן להוסיף לתפילת הביננו ?בחורף ובמוצאי שבת
זו לא הסיבה שרמב"ם מספק בהלכה ד. רמב"ם נותן סיבה אחרת, ולכן השאלה המקורית שלי .עדיין זקוקה לתשובה
אם תביעתך נכונה, אז רמב"ם אמור היה להצהיר על סיבתך, ולא את הסיבה שהוא בעצם .מספק
דומני שבשל חשיבות ירידת הגשמים בחורף חז"ל הורו להתפלל תפילה מלאה, ובמוצאי שבת בדרך כלל האדם אינו טרוד בתפילתו כי עדיין הוא לא הבדיל ושבוע החול טרם החל רשמית.