שוב, הרמב"ם מציל יהודים מנטישת היהדות

בראשית לב' כג: וַיָּ֣קׇם׀ בַּלַּ֣יְלָה ה֗וּא וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁתֵּ֤י נָשָׁיו֙ וְאֶת־שְׁתֵּ֣ישִׁפְחֹתָ֔יו וְאֶת־אַחַ֥ד עָשָׂ֖ר יְלָדָ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֔ר אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק

רשי:

"ואת אחד עשר ילדיו: ודינה היכן היתה, נתנה בתיבה ונעל בפניה, שלא יתן בה עשו עיניו.

ולכך נענש יעקב שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב, סופה שנפלה ביד שכם בן חמור."

רבינו בחיי:

"ותצא דינה בת לאה. נענש יעקב בענין דינה מכמה טעמים. האחד ממה שאמר ללבן (בראשית ל) וענתה בי צדקתי ביום מחר. והשני על שמנע דינה מעשו אחיו כי שמא תחזירנו למוטב. והשלישי על שנטל שררה לעצמו. והוא שאמרו בב"ר [!] אמר לו הקב"ה (משלי כז) אל תתהלל ביום מחר, אתה אמרת וענתה בי צדקתי וגו', מחר בתך יוצאה ומתענה.

ועוד שם ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת אחד עשר ילדיו ודינה היכן היתה מלמד שהכניסה יעקב בתיבה ונעל בפניה, אמר לו הקב"ה לא בקשת שתנשא למהול תנשא לערל, לא בקשת שתנשא בהתר תנשא באסור, מחר בתך יוצאה ומתענה.

ועוד שם ויקרא לו אל וגו', אמר לו אתה אלוה בעליונים ואני אלוה בתחתונים. אמר לו הקב"ה אפילו חזן בהכ"נ אינו נוטל שררה לעצמו ואתה נטלת שררה לעצמך מחר בתך יוצאה ומתענה, לכך סמך ותצא."

בניגוד מוחלט לכל המקורות הנוראיים שלעיל - מקורות, שאני אומר בפתיחות, גורמים לאדם לרצות לעזוב את היהדות - הנה הרמב"ם הרציונליסט עם מילים שמצילות שוב את היהדות והיהודים מהאי-רציונליסטים הדוחים:

ראשית,

הלכות דעות פרק ו' הלכה ג:

"מצות עשה להידבק בחכמים, כדי ללמוד ממעשיהם:  שנאמר "ובו תדבק" (דברים י,כ), וכי אפשר לאדם להידבק בשכינה; אלא כך אמרו חכמים בפירוש מצוה זו, הידבק בחכמים ותלמידיהם.  לפיכך צריך אדם להשתדל שיישא בת תלמיד חכמים, וישיא בתו לתלמיד חכמים, ולאכול ולשתות עם תלמידי חכמים, ולעשות פרקמטיה לתלמידי חכמים, ולהתחבר להן בכל מיני חיבור--שנאמר "ולדובקה בו" (דברים יא,כב; דברים ל,כ; יהושוע כב,ה).  וכן ציוו חכמים ואמרו, והוי מתאבק בעפר רגליהם, ושותה בצמא את דבריהם."

הלכות איסורי ביאה פרק כא' הלכה כט:

"לא יישא אדם בת עם הארץ--שאם מת או גלה, בניו עמי הארץ יהיו: שאין אימן יודעת כתר התורה.  ולא ישיא בתו לעם הארץ--שכל הנותן בתו לעם הארץ, כמי שכפתה ונתנה לפני הארי:  מכה ובועל, ואין לו בושת פנים.  ולעולם ימכור אדם כל מה שיש לו, ויישא בת תלמיד חכמים--שאם מת או גלה, בניו תלמידי חכמים; וכן ישיא בתו לתלמיד חכמים--שאין דבר מגונה ולא מריבה, בביתו של תלמיד חכמים."

שנית,

הלכות תשובה פרק ה' הלכה ה:

"ועיקר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה--שנאמר "ראה נתתי לפניך היום, את החיים ואת הטוב, ואת המוות, ואת הרע" (דברים ל,טו), וכתוב "ראה, אנוכי נותן לפניכם--היום:  ברכה, וקללה" (דברים יא,כו):  כלומר שהרשות בידכם, וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה, בין טובים בין רעים.  ומפני זה העניין נאמר "מי ייתן והיה לבבם זה להם" (דברים ה,כה)--כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה, אלא ליבם מסור להם."

הלכות תשובה פרק ה' הלכה יג:

"אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקדוש ברוך הוא מושכו ולא גוזר עליו לא לעשות כך ולא שלא לעשות כך. ולא מפני קבלת הדת בלבד נדע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה.  ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על כל מעשיו כפי מעשיו, אם טוב ואם רע. וזה העיקר, שכל דברי הנבואה תלויין בו."

במילים אחרות, אלוהים לא גרם לשכם או לאף אחד אחר לאנוס את דינה כדי להעניש את יעקב על חטאו (שאינו קיים!).

(בשבטים בלתי אנושיים ברברים, כדי להעניש גבר על עוולותיו, הם אונסים את בנותיו התמימות המסכנות. הרעיון שאלוהים יהיה מעורב בעונש כה ברברי הוא דוחה ומגעיל, וזה חילול שם השם עצום. וזה גם לא מקובל להגן על רעיון זה רק בגלל מעמדם של מחבריו. יש גבול.)