מדוע סגד הרמב"ן עובדי אלילים צרפתים?

בסכלותו, הוא העדיף את דרכי ההבל ההזיות והתאוות, מאשר את דרך האמת. בעניין זה יש להדגיש במיוחד את ההיתר ליהנות מכבוד תורה, שהרי צאצאי המינים לא אסרו לאכול מן התורה באיסורים גורפים כמו חז"ל ורבנו הרמב"ם, ואיך הוא היה מסוגל ליהנות מן התורה אם הוא היה דבק ומוקיר את דרך חכמי האמת?

כמו כן, יש להדגיש את העדפת אהבת הכבוד והרוממות והגדולה המדומים, כי הוא ידע היטב שצאצאי המינים יתנו לו את הכבוד הגדול הזה בעבור השירות המפוקפק שהוא העניק להם: החדרת הספק באשר לגדולתו של רבנו ואמיתת דבריו, וכן בעניין דרך המאגיה וההזיות, שהוא חיזק מאד, ודרך זו היא דרך המינים.

ואל תשכח שהרמב"ן היה בספרד הנוצרית, כך שהשפעתה של הנצרות ויהדות אשכנז במקומו היו חזקים הרבה יותר.

ובדומה לרמב"ן, כך הם כל סכלי הרבנים הספרדים שבכל דור ודור. ופעם שאל אותי אחד מדוע אני לא תוקף את הרבנים הספרדים, והשבתי לו שאין דבר כזה, כי "לוח האם" של רבני ספרד הוא "לוח אם" אשכנזי מובהק, וההבדלים במנהגים הינם הבדלים חיצוניים בלבד. ובמלים אחרות, הספרדים בימינו הם אשכנזים בעור של ספרדים, אך תפישת הדת שלהם כדת פרו-נוצרית שנועדה להפקת רווחים וטובות הנאה וכבוד וגדולה ושררה ושאר הזיות -- זהה לחלוטין.

כלומר, את שאלתך ניתן לשאול על כל "חכמי ספרד" בימינו, אשר הינם הלכה למעשה עבדים נרצעים ל"חכמי אשכנז", ומנסים לחקות אותם בכל דרך ובכל צורה. והתשובה לסכלותם ולעוורונם היא אותה תשובה: אהבת הכסף, הכבוד, התאוות, השררה, הערצת ההמונים, ההבל וההזיות, וכן תחושות עמוקות של רגשי נחיתות.

ועל כל זאת יש להוסיף: העדר אהבת ה' ויראתו, והעדפת העולם-הזה.

שלום אחי, אם ישנם כאלה שעומדים על התקן חצי-גרועים הם כנראה צבועים, אני אישית מכנה אותם בתור כסילים והפירוש הוא זה המביא תשובות מתהפכות, אני רואה אותם בתור כאלה "שאין שם אף אחד" לכן לפי דעתי יהיה לך למוקש לנסות להבין מדוע ולמה פעל כך וכך, הלא די לנו לדעת שעשה את התורה ככלי לפרנסה וכל שאיפותיו למלא כרסו?

עוד דבר בנוגע ללימוד הרמב"ם בעיקר בחב"ד אכן עלולה להוות מטרד אך אלה אשר רואים את מה שהם רוצים ימשיכו להלך בחושך עם או בלי הרמב"ם אך הבודדים אשר מחפשים את האמת - הדבר יהווה להם כדרך מילוט מלפיתת הכסילים.

התשובה שלך מאוד משכנעת והיא מהדהדת אותי מאוד.

יש הטוענים שהסיבה שבגללה הרמב"ן העדיף את רבני הצרפתים הצפוניים על פני הרבנים הרציונליים של תקופתו היא כי הרמב"ן היה מיסטיקן/מקובל, והרבנים הצרפתיים הללו היו גם מיסטיקנים, ולכן הרמב"ן האמין שכל הבנתם את היהדות הייתה יותר נכונה ואמינה מההבנה 'השגויה' של הרציונליסטים. האם אתה חושב שזה אולי לפחות הסבר תקף חלקית לאהבת הרמב"ן לצרפתים?

נראה שכן, בבחינת הלך הזרזיר אצל העורב, ומצא מין את מינו וניעור...