בסןף פרק ה בחלק הראשון של מורה נבוכים הרמב"ם כתב משהו מפתיע בעיניי, הנה ציטוט : " אם יתרשל אדם וירצה שלא להגיע לאותה דרגה שאנו מצפים ממנו שיתרומם אליה, ויפרש את הביטויים האלה שבאו בעניין זה כמורים על השגות חושיות של אורות נבראים, בין אם הללו מלאכים בין אם דברים אחרים - אין בכך נזק. "
האם הרמב"ם אומר פה שזה בסדר לא ללכת בדרך הנכונה ?
למה הוא מתכוון פה ?
ראשית בואו נלמד את "מורה הנבוכים" לפי תרגומו של מָרי יוסף קאפח, והדברים אולי יתבארו מעצמם:
"ואם ירצה אחד ממעוטי ההשגה שלא להגיע לדרגה זו שאנו רוצים לעלות אליה, ועשה את כל הלשונות הללו שנאמרו בעניין זה מורים על השגות חושיים לאורות נבראים, מלאכים או זולתם, אין נזק בכך".
פרק זה מדבר על הלשונות בתורה שבהם נאמר ש"ראו" או "הביטו" על השם יתעלה, רס"ג מבאר בכל מקום שלא ראו או הביטו בה' יתעלה, שהרי אין לו גוף ודמות הגוף, אלא ראו אור נברא שה' ברא כדי שידעו שהוא השרה את שכינתו שם, כמו האש והלפידים שעם ישראל ראו במעמד הר סיני.
רבנו הרמב"ם לעומתו, מבאר את הלשונות הללו בעניין השגה שכלית, ולכן הוא אומר, שמי שאין לו יכולת שכלית להתרומם לדרגת הבנה זו, הוא רשאי לייחס את כל ההשגות החושיות שנאמרו ביחס לה' יתעלה לאורות נבראים, כי אין נזק בכך שהרי אין בכך הגשמה.
נצרף גם את שתי הערותיו של מָרי יוסף קאפח שם, ונעיר עליהן לתוספת הבנה:
"ואם ירצה אחד ממעוטי ההשגה שלא להגיע לדרגה זו" - אומר שם מָרי: "לרמה מחשבתית זו, לזכך את 'ראה' 'חזה' ו'הביט' מפשטם ולערטלם מן החושים, [ובמקום זאת] ליחסם לפעולות חושיות, אלא שהם לאור נברא -- הרשות בידו. ונראה שכוונת רבנו בהערה זו לרס"ג בספרו האמונות והדעות מאמר ב פרק ח ופרק י. ראה שם מהדורתי".
"אין נזק בכך" - אומר מָרי שם: "אין הפסד באמונה, כיון שאין הגשמה כלפי מעלה. אלא שאנו מרוממים ומעלים את המשיג, והוא הוריד את המושג". כלומר, בהבנה שהלשונות הללו עוסקים בהשגה שכלית אנו מרוממים את המשיג-הלומד, ובאימוץ ההבנה שמדובר רק באור נברא אנו מורידים את המושג, כלומר מורידים את מושגי ההשגה של משה רבנו לדוגמה, לראייה חושית בלבד, ללא השגה שכלית מעמיקה.
תודה רבה יפה מאוד
אבל עדיין לא הבנתי למה אין בכך נזק אם זו אינה ההבנה הנכונה
אין בכך נזק כי הבנה זו איננה מובילה להגשמה. ואין זו הבנה שהיא איננה נכונה בהכרח, וכמו שמשה רבנו ראה בתחילה במראה הסנה אור נברא בעיניו הגשמיות ורק לאחר מכן החל תהליך הנבואה (אפרסם על כך מאמר מחר).
לא כל אדם מסוגל להעמיק לתפישתו של רבנו הרמב"ם, כלומר לא כל מי שאינו מסוגל להעמיק ולהבין את המושגים העדינים הוא בגדר שוגה, ברם כדי להרחיק מן ההגשמה חובה לבאר לכל אחד ואחד כפי רמתו.
ראה לדוגמה את דברי רבנו במורה (א, לו):
"ואיני חושב לכופר מי שלא הוכח לו שלילת הגשמות [=על ידי מחקר והשגה עצמית], אך חושב אני לכופר מי שאינו קובע בדעתו שלילתה, ובפרט עם מציאות תרגום אונקלוס ותרגום יונתן בן עוזיאל עליהם השלום, אשר הרחיקו את הגשמות תכלית ההרחקה [=כלומר ואין עוד מה להתבלבל בפשטי המקראות]".
תודה רבה