1) יש כאלה שלא ישנים בסוכה, והם מצדיקים זאת בטענה הבאה: הסוכה קדושה מכדי לישון בה - מכיוון ששינה היא תקופה בה לאדם אין שליטה על עצמו, ובנוסף, להתלבש ולהתפשט בסוכה יצמצם את הכבוד של האדם לסוכה ויהפוך את הסוכה לחדר שינה - ולכן מסיבות אלה השינה בסוכה תגרום להם צער רוחני גדול, ו"המצטער פטור מן הסוכה".
2)כאשר הם נשאלים, הם טוענים כי הנוהג שלהם הוא רק כמעמד של מנהג ולא הלכה מוחלטת. בפועל אף אחד מהם לא ישן בסוכה.
3) מה דעתו של רמב"ם בעניין זה? האם האנשים האלה חוטאים? אם כן, איזה חטאים?
4) לפי הרמב"ם מה מעמדם ההלכתי של יהודים כאלה?
5) האם היהודים הללו שונים מיהודים הרפורמים? האם הם גרועים מהם?
למען ההגינות והצדק בבקשה לקרוא את המכתב הזה מאת הרבי שלהם המסביר את עמדתם לפני שתגיבו https://www.chabad.org/therebbe/letters/default_cdo/aid/1965097/jewish/Why-Chabad-Dosnt-Decorate-or-Sleep-in-the-Sukkah.htm
אשמח אם תתרגם בכישרונך הברוך את דברי מנחם-מנדל כך שייקל עלי להתייחס עליהם.
שמעתי את הסברה הזו מחבר שהיה פעם חב"דניק, ומסיבה זו אנשי חב"ד גם לא שמים קישוטים בסוכה, מפני שהקישוטים פוגעים ב"קדושתה" לפי תפישתם.
ביחס לעצם השקפתם, נראה שהיא נוגדת לחלוטין את דרך חז"ל, אשר נהגו לעשות הכל בסוכה. ואם הם נוגדים את דרך חז"ל ברור שהם ממציאים להם דת חדשה ודרך חדשה, ושהם בגדר רפורמים.
כמו כן, אם הסוכה היא כל-כך קדושה, מדוע הם אוכלים ושותים בה? והלא לאכול ולשתות (ובמיוחד שתייה חריפה שמובילה לקלות ראש) זה בגדר ביזיון ופחיתות כבוד חמורה במקום מקודש. כלומר, חז"ל לא אסרו לישון בבית הכנסת, ולעומת זאת חז"ל אסרו לאכול ולשתות בו ולשוחח בו שיחה בטלה, כמו שהם עושים בעת סעודותיהם. נמצא אפוא, שתפישת "הקדושה" שלהם שגויה מיסודה, ולכן אין שום מקום לחומרה הדמיונית שלהם, שכל כולה נובעת כנראה מהזיות של "קדושה" מדומה.
ולמה הדבר דומה? שהקב"ה יצווה לבוא שלוש פעמים בשנה ליראות בבית המקדש, והם יטענו שהצפיפות בהר הבית פוגעת בקדושתם ובחסידותם או שהכבשים בימינו לא מספיק משובחים וקדושים לקדושת הקרבנות, ועוד ועוד הזיות מסוג זה.
ויתרה מזאת, נראה לי שיש כאן כפירה בתורה, שהרי בתורה-שבעל-פה קיבלנו ונצטווינו במפורש גם לישון בסוכה וכמו שרבנו פוסק בהלכות סוכה (ו, ה): "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה? שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה", ולכן אם מנחם-מנדל עוקר את הפרט הזה מן המצוה, הרי שהוא בגדר כופר בתורה מפני שהוא טוען שהמצוה התחלפה והשתנתה מכפי שהיא ניתנה למשה רבנו בסיני, וכמו שרבנו פוסק בהלכות תשובה (ג, יז):
"שלושה הם הכופרים בתורה [שאין להם חלק לעולם הבא]: האומר שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת, אם אמר משה אמרו מפי עצמו הרי זה כופר בתורה; וכן הכופר בפירושה והיא תורה שבעל פה, והמכחיש מגידיה כגון צדוק ובייתוס; והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת וכבר בטלה תורה זו אף על פי שהיא הייתה מעם ה' כגון הנוצרים וההגרים [והחב"דניקים] -- כל אחד משלושה אלו כופר בתורה".
ודינו של מנחם-מנדל במיתת חנק, שהרי כך רבנו פוסק בהלכות יסודי התורה (ט, ב):
"לפיכך אם יעמוד איש, בין מישראל בין מן האומות, ויעשה אות ומופת ויאמר שה' שלחו להוסיף מצוה, או לגרוע מצוה, או לפרש במצוה מן המצוות פירוש שלא שמענו ממשה, או שאמר שאותן המצוות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות אלא מצוות לפי זמן היו, הרי זה נביא שקר, שהרי בא להכחיש נבואתו של משה, ומיתתו בחנק על שהזיד לדבר בשם ה' אשר לא ציווהו, שהוא ברוך שמו ציווה למשה שהמצוה הזאת לנו ולבנינו עד עולם, ולא איש אל ויכזב".
הסיבה שלהם למנהגם שלא לישון בסוכה מבוססת על פרשנותם של העיקרון ההלכתי "מצטער פטור מן הסוכה." השאלה העיקרית היא האם השימוש שלהם בעקרון ההלכתי הזה הוא לגיטימי, או שמא הוא שערורייתי - ובכך מהווה לעג ורפורמה בהלכה ובכל התהליך ההלכתי.
חשוב גם להדגיש כי חסידי חב"ד דוחים את ההבנה הפשוטה של העיקרון ההלכתי "מצטער פטור מן הסוכה", וכי הם אוכלים ושותים בסוכה אפילו במהלך סופת גשם או שלג. אנא קרא מהקישור הזה: http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94
מהקישור: "הרב יוסף רוזין בספרו צפנת פענח מדייק מלשונותיהם של חז"ל בגמרא והרמב"ם בספרו בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים", כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות), לעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומר שדין הוא על השינה, כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה, אבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה". [תלמיד משה: אם ההסבר שלהם על דברי הרמב"ם הוא שקרי, עלינו להציע הסבר חלופי לאופן המוזר שבו הרמב"ם מנסח מצווה זו בשתי ההלכות הנפרדות הללו - ואכן, כפי שהם מדגישים, הרמב"ם מפריד בין האכילה והשתייה משינה , ומדוע הוא לא כתב את הכל בהלכה אחת ישירה "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ויושן ודר בסוכה..."] ולסברתם איסור השינה מחוץ לסוכה אינו משום שהוא חלק מהמצווה (האקטיבית), אלא שבשינתו מחוץ לסוכה מראה האדם שאין דירתו בסוכה, ולכן ישנו איסור לישון חוץ לסוכה. כשיטה זו אפשר לדייק גם בדברי רבי יוסף קארו 'מחבר' השולחן ערוך, שציטט את לשון הרמב"ם "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה[11], ורק בסעיף לאחריו מוסיף כי ישנו חיוב גם לישן בסוכה.
סברה זו משמשת גם להסברת ההלכה שאין אומרים ברכה על השינה והיא משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה." [תלמיד משה: אם גם ההסבר שלהם כאן הוא שקרי, עלינו להציע הסבר חלופי מדוע איננו מברכים על שינה בסוכה.] אנא שימו לב למילים הבאות שם: "ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את קדושת הסוכה, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם, וכהנהגת רב אחא המסופרת בגמרא שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא, אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו היתה בדיעבד. נוסף על כך היות ובדיני סוכה יש דין מצטער יש לחסידים בזה סניף של מצטער בזה; חסידים מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער ומצטער פטור מן הסוכה!"
גם מהקישור: "הדגש שלו כי בסוכה מאירים דווקא מקיפים של ספירת הבינה הוא משום שדווקא ספירת הבינה מחייבת הנהגה של רוממות והבדלה, היות והיא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם. בעוד הספירות שתחתיה (זעיר אנפין ומלכות) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם, עליהם נאמר:"בששת ימים עשה ה' את השמים והארץ". ממילא הם אינם שוללים מהאדם את הנהגתו בענייני העולם. לעומת זאת, האור מקיף של בינה שהיא מובדלת מהעולם לכן שוללת את הנהגת האדם בענייני העולם.
בדבריו של האדמו"ר האמצעי יש להבהיר לכאורה כמה פרטים:
א. איך יתכן שבעוד ההלכה מחייבת שינה בסוכה (ועד שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה לאכילה גם כן תוכנה הפנימי שולל שינה? (כלומר איך יתכן שענין הסוכה מחייב שני דברים הפוכים)
ב. כיצד לא הפריע האור האלוקי לשינתם של גדולי ישראל במשך הדורות?
וביאר הרבי על פי האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה', ואילו אנשים שאינם מסוגלים לישן בסוכה מסיבה כלשהי הדירה בסוכה מתקיימת באכילתם לבד. ושוב שייך 'חיוב' לישן משום שהתורה מתייחסת לרוב האנשים שביכולתם לישון בסוכה וממילא חייבים בשינה שהרי זה חלק מדירתם. ומסיבה זו גם לא 'חסר' בקיום מצוות ישיבה בסוכה בהעדר השינה בה, לפי שאין חיוב פרטי לישון בה אלא חיוב כללי לדוּר ואצל המצטער קיום המצווה בשלמות היא באכילתו. (זה גם הביאור ששמחת בית השואבה נתקנה מלכתחילה באופן שמבטלת את מצוות השינה כאמור וודאי שלא נחסר על ידה בקיום מצוות ישיבה בסוכה לפי שקיום המצווה נעשה בשלמות על ידי האכילה והשתייה בה).
בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף):
א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת הקבלה ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - שינה שאינה תוצאה רק של מנוחת הגוף אלא עבודת ה'. (וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון).
ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ולאדמו"ר האמצעי בפרט. וזאת משום שעניינה של תורת החסידות להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב"ד גופא עניינו של אדמו"ר האמצעי הוא ספירת הבינה, ולכן דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של מקיפים דבינה. משום שעניינו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - תוכנו הפנימי של מצוות הישיבה בסוכה) לכן תבע האדמו"ר האמצעי גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם."
בשם ההגינות והצדק, כלומר לשמוע כראוי את הצד השני לפני שתציע תגובה, אנא קרא את כל הקישור שלמעלה. זה לא אמור לקחת יותר מארבע דקות בערך. הנה זה שוב: http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94
גם קישור קצר זה אינפורמטיבי: https://col.org.il/news/113372
הנה סרטון בו הרבי שלהם הגיב בכעס רב כאשר רב ליטאי שאל אותו מדוע חב"ד לא יושנים בסוכה: https://www.youtube.com/watch?v=G1xBsmVAY5M
חז"ל אמרו: המצטער פטור מן הסוכה, כגון חולה או זקן וכיו"ב, הם לא העלו על דעתם שיקומו מינים במהלך הדורות, שיסברו שהסוכה "קדושה מדי" בשביל לישון בתוכה.
ועמך הסליחה, אך קריאת דברי ההבל של חב"ד מייגעים אותי ומסבים לי צער, ואף מכלים את זמני מלעסוק בעניינים חשובים ואמתיים, ולכן איני רואה שום טעם לעיין בהם או להתייחס אליהם, ואם אצטרך להתייחס לכל שטות שהם אמרו אוי לי ואבוי לנפשי.
וזכותי המלאה להתייחס אליהם בדרך זו, ולא רק זכותי אלא אף חובתי ההלכתית, לאחר שהוכחתי שהם מינים וכופרים באופנים החמורים ביותר, ואתה מוזמן לעיין בשני מאמריי על חב"ד שפורסמו באתר (הקלד "חב"ד" בחלון החיפוש באתר ותגיע אליהם).
די להראות שהם עיקמו את הטעם שהביאו חז"ל באופן קיצוני במיוחד, ובאמצעות פלפול מאגי הזייתי עיקמו את התורה-שבעל-פה ומחקו ממנה פרטי מצוה חשובים שקיבלנו ממשה רבנו בסיני.