הרמב"ם בעניין המוזיקה

הרמב"ם התיר לשמוע מוזיקה רק לצורך ריפוי הנפש והרגעתה מחרדותיה, אך שלא לשם כך אסור (כולל לצורך מצוה כמו שמחת חתנים) -- כל עוד בית המקדש חרב.

וכן במאמרי שכתבתי בנושא זה ועוד: "האמנות במשנת הרמב"ם".

תודה רבה

ראה מאמריי:

"האמנות במשנת הרמב"ם".

"האם מותר לזמר לשיר ולנגן בשמחות בימינו?".

ולעניות דעתי כל תלמיד חכמים מחויב לקיים את ההלכה הזו ככתבה וכלשונה.

ואין לדת החדשה בימינו על מה לסמוך כאשר היא ביטלה לחלוטין את גזרת חכמים.

שלום לכולם

ונשאלתי בזה מקרוב.

והשיב המשיב מורי אדיר ; ולעניות דעתי כל תלמיד חכמים מחויב לקיים את ההלכה הזו ככתבה וכלשונה.

ואני אומר... קישקוש מוחלט.

ויפסוק לציבור איך ניתן להימנע מזהה הפסק להלכה בזמננו?!

רבנו פוסק בהלכות תעניות (ה, יד): "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר כולן. וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר אסור לשמוח בהן, ואסור לשמען מפני החורבן. ואפילו שירה בפה על היין אסורה שנאמר: 'בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן' [יש' כד, ט]. וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תושבחות או שיר של הודאות לאל וכיוצא בהן על היין".

וזאת מתוך מאמר שכתב בעניין שהביא לעיל (שנראה לי שלא קראת), אני אישית אימצתי הלכה זו.

והנני מוחה בך בשנית.