לדברי הרמב"ם אם למישהו יש חשש פסיכולוגי עצום שאם ילך לבית הכנסת הוא יידבק בוירוס הקורונה, האם מותר לו להאזין למגילה בטלפון או לראות את זה באינטרנט? ("שמא תטרף דעתו"?)
מכל מקום, לעניות דעתי אין סיבה לאסור, גם כאשר השומע אינו מסוגל לשמוע את הקורא ללא הרמקול, כלומר, מותר לדעתי לשמוע בטלביזיה או בטלפון או ברשת, קורא שקורא את המגילה בשידור חי ולענות אחריו אמן ולצאת ידי חובה.
אין חובה לשמוע דווקא בבית הכנסת, ואין חובה לשמוע דווקא בעשרה, ואפילו קול שופר ששמיעתו היא חובה מן התורה התירו בשמיעה רחוקה שאינה מושלמת. כמו כן, חז"ל לא אסרו זאת במפורש, וכל שלא אסרו במפורש יש להתייחס אליו כאל דבר מותר אם אין סיבה ברורה אחרת לאסרו. ויתרה מזאת, מדובר במצוה דרבנן ובמילי דרבנן יש להקל.
בימינו מתירים לקורא המגילה להיעזר ברמקול.
מכל מקום, לעניות דעתי אין סיבה לאסור, גם כאשר השומע אינו מסוגל לשמוע את הקורא ללא הרמקול, כלומר, מותר לדעתי לשמוע בטלביזיה או בטלפון או ברשת, קורא שקורא את המגילה בשידור חי ולענות אחריו אמן ולצאת ידי חובה.
אין חובה לשמוע דווקא בבית הכנסת, ואין חובה לשמוע דווקא בעשרה, ואפילו קול שופר ששמיעתו היא חובה מן התורה התירו בשמיעה רחוקה שאינה מושלמת. כמו כן, חז"ל לא אסרו זאת במפורש, וכל שלא אסרו במפורש יש להתייחס אליו כאל דבר מותר אם אין סיבה ברורה אחרת לאסרו. ויתרה מזאת, מדובר במצוה דרבנן ובמילי דרבנן יש להקל.
אגב, בעיון נוסף איני בטוח שחובה דווקא בשידור חי, ואיני רואה סיבה לאסור גם בשמיעת הקלטה.
אדרבה, לעתים בשמיעת הקלטה מחזן מקצועי שומעים ומבינים טוב יותר מאשר בבית הכנסת.
והברכות ממילא אינן מעכבות.
תודה רבה על תשובה נבונה זו שיש לה רלוונטיות משמעותית בזמנים הנוכחיים.