לאחרונה עברתי על פני בית פולחן אורתודוקסי, ומישהו פתאום יצא וביקש שאהיה האדם העשירי למניין. סירבתי כי לא רציתי להשתתף בעבודה זרה, וגם לא לעזור לאחרים לעשות זאת. האם לפי הרמב"ם פעלתי נכון? אם כן, אנא ספקו מקורות מהרמב"ם.
כדי לראות את זה בזמן עבודה, עברו לאתר הפעיל שלכם.
חיפוש
היית יכול להיכנס להתפלל בשקט ולצאת לפי דעתי.
והרמבם מדבר על מניין בעשרה-תפילה שמתקבלת, נוסח תפילת שמונה, אבל מצד שני דעותיהם של רובם שם כנראה משובשת לכן אל תתעקב שם ואל תישב בשולחנם... לעניות
שלום איתמר איש יקר
יש מצב אמיתי ומציאותי, אשר בו, כל בתי הכנסיות במדינה מסויימת נגועים בנגע הקבלה ופרושי רש"י וכל המשתמע מכך. מה יעשה יהודי רמבמי, שמחפש מקום להתפלל בו, ובמיוחד בשבת, ואינני מדבר על קהילות חסידיות בלבד, אלא על כל זרמיה וקהילותיה של יהדות מדינה זו.
האם על יהודי זה לעקור את מקום מגוריו למדינה אחרת? ואם אין ליהודי זה האפשרות לעזוב את מדינתו ואת עירו? האם יותר נכון יהיה שלא ילך להתפלל באף מניין? גם לא בשבת? פשוט לא להשתתף בשום קהילה ואו בית כנסת של טועים?
גם הליטאים כבר מזמן פסקו מלהיות מתנגדים, וגם אצלם נכנסה השפעתה של הקבלה וגם להם רש"י הינו אלילם.
אני שאלתי את הרב אדיר בזמנו - על כך שיש לי רצון להתפלל אך בית הכנסת הכי קרוב אלי היה בית כנסת "קהילת הזוהר", אמר לי הרב אם אין מקום להתפלל לך תתפלל איתם רק אל תישב איתם שלא ימשכו אותך להבליהם, לדעת הרב אין בעיה להתפלל איתם כמו שאמרתי לפני, במקרה שבאמת אין מקום אחר נורמלי להתפלל... אני אישית הפסקתי ללכת להתפלל כי כולם מעלים לי את הסעיף, ממש "אין יראת שמים במקום הזה", אולי אחזור בזכותכם, יש בית כנסת שקרוב אלי גם כן, אמנם עמוס בהבלים אבל הרב אמר שהם בסה"כ מסכנים.
נראה לי שניתן להתפלל במנין ספרדי ממוצע, אף שהאנשים מאמינים שם בקדושת ספר הזוהר, כי רובם ככולם אינם יודעים כמעט מאומה ממה שכתוב בו, אלא הם הוזי הזיות באופן כללי בגלל שלא למדו ולא חקרו, ונמשכו אחר התאוות עד שהגיעו לגיל זקנה ושיבה, והם עתה עמי ארצות נעדרי דעת, אך יש בהם גם בעלי מידות.
ברם, במניין שבו רוב האנשים הינם אנשים יודעי ספר, אשר הוגים בתורה חדשה אלילים ופרו נוצרית במשך שעות רבות, כגון מנייני החסידים באיצקוביץ או חב"ד, ותפישת עולמם האלילית הינה חזקה מאד ומבוססת מאד על הזיות ודמיונות, לפי דעתי אין להתפלל עמם כלל, כי הם בגדר אויבי ה' לא פחות מכך.
וזכורני שהיה בית-כנסת ספרדי ע"ש הרמב"ם ברמת-אביב שם נולדתי, והייתי הולך לשם מדי שבוע במשך תקופה מסוימת, והם ידעו לכבד את משנת רבנו הרמב"ם, והיו צמאים לשמוע על משנת הרמב"ם והשקפותיו, אף שאין שם אחד שכופר בספר הזוהר, והתפילה שלהם מלאה וגדושה בהזיות כגון "פתח אליהו" וכיו"ב.
ברם, אם תנסו רק להזכיר את המילה "רמב"ם" או לומר איזה רעיון אמת באותם המניינים של צאצאי המינים "החסידים" בבני-ברק, יחרפו אתכם ויגדפו אתכם, אם לא חמור מכך, ולפי דעתי יש ללמוד מכך שמי שאפילו אינו מסוגל לשמוע השקפות אמת של הרמב"ם, אין להתפלל עמו ויש להתרחק ממנו ככל שאפשר, כי ההזיות אינן רק עניינים שהוא קיבל, אלא עניינים שהוא מעלה על נס ולוחם עליהם.
קצרו של דבר, אנשים שניתן ללמד אותם השקפות נכונות, ואפילו מעט, גם אם לא ניתן לעקור מקרבם את כל ההזיות בבת-אחת, מותר להתפלל עמם.
"נראה לי שניתן להתפלל במנין ספרדי ממוצע, אף שהאנשים מאמינים שם בקדושת ספר הזוהר, כי רובם ככולם אינם יודעים כמעט מאומה ממה שכתוב בו, אלא הם הוזי הזיות באופן כללי בגלל שלא למדו ולא חקרו, ונמשכו אחר התאוות עד שהגיעו לגיל זקנה ושיבה, והם עתה עמי ארצות נעדרי דעת, אך יש בהם גם בעלי מידות."
ניתן לומר את המלים המודגשות גם על נוצרים רבים. האם זה אומר שמותר להתפלל בכנסייה? אם לא, מה ההבדל??
יש הבדל במהות, בית הכנסת במהותו הוא לא בית עבודה-זרה, לעומת הכנסייה שבמהותה היא בית עבודה-זרה.