דומני שהפתרון הטוב ביותר הוא שיתחתן עם אשה יראת שמים כלבבו...
בינתיים הוא יכול למצוא לו קהילה בקרב ביתו, ולמלא את השבת בתפילות ובשיעורי תורה וגם בהליכות ובטיולים בחיק הטבע, או למצוא לו חברותא, וכמו שאמרו חז"ל באבות (א, ו): "עשה לך רב וקנה לך חבר". ופירש רבנו שם:
"וקנה לך חבר - אמרו בלשון קנייה ולא אמר 'עשה לך חבר', או 'התחבר לחברים', וכיוצא בזה, הכוונה שראוי לאדם לקחת לעצמו חבר על-כל-פנים, כדי שיוטבו בכך כל ענייניו כמו שאמר: 'אי חברותא אי מיתותא' [תענית כג ע"א]. ואם לא ימצאהו צריך להשתדל בכך, ואפילו ירכשהו לחברות תחילה עד שיהא חבר, ולא יחדל מלנהוג לפי רוחו [של חברו] עד שתתחזק חברותו, כמו שאומרים אנשי המוסר: 'אם התחברת, אל תתחבר לפי דרכך, אלא התחבר לפי דרכו של חברך'.
וכאשר תהא כוונת כל אחד מן החברים על-פי צוואה זו, הרי תהיה מטרת כל אחד מהם למלא רצון חברו, ונמצא שמטרת כולם לדבר אחד בלי ספק, וכמה נאה מאמר אריסטו: 'הידיד האחר הוא אתה' [="וכוונת האמרה: אתה באמת ידיד אחד לעצמך, וידידך השני הוא שוב אתה, כלומר הליכותיך, דרכיך ושיחותיך עם הסיבה הם הקובעים את יחסם אליך" (מָרי)].
והחברים שלושה סוגים: [1] חבר לתועלת; [2] וחבר הנאה; [3] וחבר לדבר נעלה. [1] החבר לתועלת -- הוא כגון חברות שני השותפין וכחברות המלך וצבאו; [2] אבל חבר הנאה הוא שני סוגים: [2.א] חבר תענוג; [2.ב] וחבר ביטחון: [2.א] חבר תענוג -- הוא כחברות הזכרים לנקבות בנישואין וכיוצא בזה; [2.ב] וחבר ביטחון -- הוא שיהא לאדם חבר שדעתו סומכת עליו שאינו נשמר ממנו, לא במעשה ולא בדיבור, ומגלה לו כל ענייניו, הטוב מהן והרע, בלי שיחוש ממנו שיבואהו בכך ביזיון, לא אצלו ולא אצל זולתו, הרי כאשר יהיה לנפש ביטחון באיזה אדם עד-כדי-כך, יהיה לה נחת רב-מאד בשיחתו וידידותו; [3] וחבר לדבר נעלה -- הוא שתהיה כמיהת שניהם ומטרתם לעניין אחד והוא עשיית הטוב, וירצה כל אחד מהם להיעזר בחברו כדי להשיג אותו הטוב לשניהם יחד, וזהו החבר שציווה בקנייתו, והוא כגון חברות הרב לתלמיד והתלמיד לרב".
דומני שהפתרון הטוב ביותר הוא שיתחתן עם אשה יראת שמים כלבבו...
בינתיים הוא יכול למצוא לו קהילה בקרב ביתו, ולמלא את השבת בתפילות ובשיעורי תורה וגם בהליכות ובטיולים בחיק הטבע, או למצוא לו חברותא, וכמו שאמרו חז"ל באבות (א, ו): "עשה לך רב וקנה לך חבר". ופירש רבנו שם:
"וקנה לך חבר - אמרו בלשון קנייה ולא אמר 'עשה לך חבר', או 'התחבר לחברים', וכיוצא בזה, הכוונה שראוי לאדם לקחת לעצמו חבר על-כל-פנים, כדי שיוטבו בכך כל ענייניו כמו שאמר: 'אי חברותא אי מיתותא' [תענית כג ע"א]. ואם לא ימצאהו צריך להשתדל בכך, ואפילו ירכשהו לחברות תחילה עד שיהא חבר, ולא יחדל מלנהוג לפי רוחו [של חברו] עד שתתחזק חברותו, כמו שאומרים אנשי המוסר: 'אם התחברת, אל תתחבר לפי דרכך, אלא התחבר לפי דרכו של חברך'.
וכאשר תהא כוונת כל אחד מן החברים על-פי צוואה זו, הרי תהיה מטרת כל אחד מהם למלא רצון חברו, ונמצא שמטרת כולם לדבר אחד בלי ספק, וכמה נאה מאמר אריסטו: 'הידיד האחר הוא אתה' [="וכוונת האמרה: אתה באמת ידיד אחד לעצמך, וידידך השני הוא שוב אתה, כלומר הליכותיך, דרכיך ושיחותיך עם הסיבה הם הקובעים את יחסם אליך" (מָרי)].
והחברים שלושה סוגים: [1] חבר לתועלת; [2] וחבר הנאה; [3] וחבר לדבר נעלה. [1] החבר לתועלת -- הוא כגון חברות שני השותפין וכחברות המלך וצבאו; [2] אבל חבר הנאה הוא שני סוגים: [2.א] חבר תענוג; [2.ב] וחבר ביטחון: [2.א] חבר תענוג -- הוא כחברות הזכרים לנקבות בנישואין וכיוצא בזה; [2.ב] וחבר ביטחון -- הוא שיהא לאדם חבר שדעתו סומכת עליו שאינו נשמר ממנו, לא במעשה ולא בדיבור, ומגלה לו כל ענייניו, הטוב מהן והרע, בלי שיחוש ממנו שיבואהו בכך ביזיון, לא אצלו ולא אצל זולתו, הרי כאשר יהיה לנפש ביטחון באיזה אדם עד-כדי-כך, יהיה לה נחת רב-מאד בשיחתו וידידותו; [3] וחבר לדבר נעלה -- הוא שתהיה כמיהת שניהם ומטרתם לעניין אחד והוא עשיית הטוב, וירצה כל אחד מהם להיעזר בחברו כדי להשיג אותו הטוב לשניהם יחד, וזהו החבר שציווה בקנייתו, והוא כגון חברות הרב לתלמיד והתלמיד לרב".
עד כאן דברי רבנו.
בהצלחה רבה לכולנו!